ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק הדיח את שרת הפנים סואלה ברוורמן, אחת השרות הבכירות בקבינט שלו, לאחר שהאשימה את משטרת לונדון בנקיטת יד רכה מדי כלפי מפגינים פרו-פלסטינים ותומכי ארגון הטרור הרצחני חמאס.
כלי תקשורת בממלכה האשימו את ברוורמן בהתססת פעילי ימין קיצוני שהשתתפו בעימותים בהפגנה הפרו-פלסטינית בלונדון ביום שבת. הטלגרף הבריטי ציטט את שרת הפנים הבוקר כשאמרה: "מצעדי השנאה חייבים להסתיים – הממשלה מתכוונת להדק חוקים כדי למנוע מחאות ה'מזהמות' את הרחובות".
"מפגינים ימניים ולאומנים שמתנהלים בתוקפנות זוכים בצדק לתגובה משטרתית חמורה, אך אותה משטרה מתעלמת מהמון פרו-פלסטיני שמתנהג באופן כמעט זהה, גם כאשר הם עוברים בבירור על החוק", כתבה סואלה, "אינני מאמינה שהצעדות הללו הן רק זעקה למען עזה. הן טענות לעדיפותן של קבוצות מסוימות, במיוחד אסלאמיסטים, מהסוג שהיינו רגילים לראות בצפון אירלנד".
עיתונים המזוהים עם השמאל בממלכה יצאו נגד שרת הפנים. הסאנדיי פיפל כתב: "ראי מה עשית: ברוורמן חייבת ללכת לאחר 100 מעצרים בעימותים". בסאנדיי מירור הוסיפו: "אספסוף ימני בעימותים עם המשטרה: פטרו אותה עכשיו. ראש הממשלה חייב לגרזן את ברוורמן לאחר מראות מכוערים ביום שביתת הנשק".
בתחילת החודש אמרה ברוורמן בריאיון לסקיי ניוז כי אין דרך אחרת לתאר את המצעדים בהם נשמעות קריאות ג'יהאד מלבד מצעדי שנאה. ברוורמן טענה כי קריאות ג'יהאד בבריטניה במאה ה-21 הן נתעבות, ולקריאה כמו "מן הנהר אל הירדן" אין מניע אחר מלבד שנאה.
ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, שהביע עד כה תמיכה בישראל, נכנע ללחץ של תקשורת השמאל ופיטר אותה. במקומה, הוא מינה לתפקיד שר הפנים את ג'יימס קלברלי, שכיהן עד כה כשר החוץ, וגם הוא פרו-ישראלי.
דייוויד קמרון, שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 2010–2016, חוזר כעת לזירה הפוליטית ומונה לשר החוץ בממשלתו של סונאק, במקומו של קלברלי.





















השם הנפוץ ביותר בילדי לונדון הוא מוחמד. בריטניה היא מזמן לא מה שהיתה, אפילו ראש הממשלה שלה הוא הודי…. גשר לונדון התמוטט.
זה יחזור אליהם כמו בומרנג.
הרוב הבריטי השקט תומך בברוורמן וההפגנות האלימות של הפרו-פלסטינים והג'יהדיסטים רק מעצימים את האפקט. במערב אירופה ובארה"ב יש מיעוט קולני מאוד שחולש על עמדות הכוח בתקשורת, בארגוני הסטודנטים בקמפוסים ובאיגודי העובדים (נשמע מוכר?). הם מובילים את מדינותיהם בעיניים פקוחות להתאבדות דמוגרפית מול שטף המהגרים המוסלמים ומדברים על סובלנות וזכויות אדם, בבורות בלתי נתפסת. בעזרת הליברליות הנאורה הם נותנים כוח אדיר בידי ארגונים ועמותות אנטי ליברליים איסלמיסטיים ובכך סותמים על עצמם את הגולל.
בגדול, כלי התקשורת בבריטניה מוטים בחדות שמאלה (BBC וindependent עולים על כולם, לדעתי) יש את הטלגרף שהוא יותר שמרני והוגן והSUN שהוא עיתון מאוד פופולארי (אבל די רכילותי ולא נחשב) שאפילו פרסם את תמונת הילדים החטופים על השער שלו עם הקריאה bring them home, ובהזדמנות אחרת את התמונה של אמילי האנד, הילדה הישראלית-אירית מקיבוץ בארי שנעדרת.
האנטישמיות לא נעלמה לשום מקום, הסיסמאות והקריקטורות על השלטים בהפגנות נראים כאילו נשאבו ממוחו השטני של יוליוס שטרייכר. לראות ולא להאמין. והתקשורת לא מסקרת את זה בכלל!