השר גדעון סער, חבר הקבינט הביטחוני אומר היום (רביעי) בכנס כלכליסט כי "מדינה פלסטינית היא כחגורת–נפץ סביב מותני ישראל. זוהי קונספציה שגויה על סטרואידים".
לדבריו, "ההקשר הרחב של הזירה הפלסטינית מחייב נקיטת עמדות ברורות. בטווח הזמן הנראה לעין כל שטח בארץ – ישראל שיימסר לפלסטינים, חד צדדית או בהסכם, יהפוך בוודאות לבסיס חמוש לתוקפנות נגד ישראל ואזרחיה, כפי שקרה בעבר. לכן, בשום תנאי אין לחדש את תהליך הנסיגות".
"אין לנו אפשרות להתנתק מאחריות ביטחונית גם על שטח שאינו בשליטתנו – בעזה או ביו"ש. אין לנו עוד אפשרות להמנע מפגיעה שוטפת בבניין הכוח של האויב".
גדעון סער הוסיף כי "תקציב הביטחון צריך לגדול. צה"ל חייב לגדול. הנוכחות הצבאית הקבועה בקווי העימות חייבת להיות מעובה".
"הרעיון של מדינה פלסטינית ממערב לירדן או מה שמכונה "פתרון שתי המדינות" הוא סכנה אמיתית לביטחון ישראל ולעתידה. אין להקל ראש בסכנה זאת. זה לא מאוד נוכח בשיח הישראלי. אבל זה מאוד קיים בשיח המדיני והבינלאומי. אני מזהה התלכדות של לחצים ואינטרסים ממדינות ידידותיות, כמו גם ממשטרים ערבים מתונים".
"אין זו סכנה שאדם אחד ימנע. יש לגבש קונצנזוס לאומי רחב להדיפת הסכנה. רק גיוס העם, כוח הרצון הלאומי למנוע מהלך כפוי על ישראל שיהיה מלכודת–מוות עבורה יהדוף את הלחצים להקמת מדינה פלסטינית. מדינה פלסטינית היא כחגורת–נפץ סביב מותני ישראל. זוהי קונספציה שגויה על סטרואידים. מימושה יהפוך את חיי אזרחי ישראל במרכז הארץ ובכלל לגיהנום".
"בראיה הפלסטינית מדובר במימוש תוכנית השלבים של אש"ף מ-1974, תוכנית שמעולם לא בוטלה ושעיקרה: גיוון באמצעים והדרגתיות בהשגת מטרותיהם מבלי לוותר על מטרת – העל: חיסול ישראל".
באשר לתפיסת הביטחון אמר סער: "לפני כחודשיים מלאו מאה שנים לפרסום אחד המאמרים החשובים ביותר בתולדות הציונות, אולי החשוב שבהם: "על קיר הברזל" של זאב ז׳בוטינסקי. המאמר הציג כהנחה שלא ניתן להשיג הסכמה ערבית מרצון לציונות והתיישבות בארץ – ישראל. המסקנה: המפעל הציוני יכול להמשיך להתפתח ולהתקיים רק בחסותו של כוח מגן,.
"במאה השנים שחלפו נבנה קיר הברזל הציוני והישראלי נדבך אחרי נדבך כשבמרכזו עוצמתה הביטחונית של ישראל. גם הסכמי השלום והנורמליזציה אליהם הגענו עם מדינות ערב נחתמו בחסות קיר הברזל. ב-7 באוקטובר 2023 נפרץ קיר הברזל. פריצתו היא אירוע מסוכן ביותר בתפיסת אויבנו ושכנינו".
גדעון סער אמר כי "משימת דורנו והדור הבא היא לבנות מחדש את קיר הברזל ולסתום בו כל פירצה. הדרך לכך מתחילה בנחישות להשגת יעדי המערכה הנוכחית, על אף תנאי פתיחה קשים מנשוא. אבל לאחריה ישראל תהיה חייבת לגבש תפיסת ביטחון שונה לחלוטין מזו שהובילה אותנו לאסון של ה-7 באוקטובר".
"נושא כנס זה הוא "קונספציות ותפיסות ביטחוניות". עלינו לחזור לתפיסת הביטחון האקטיביסטית של דוד בן – גוריון ומנחם בגין. תפיסת ביטחון שאינה חוששת להגדיר יעדים שאפתניים של הסרת איומים. תפיסת ביטחון שמבוססת בעיקרה על יוזמה והתקפיות מול אויבים מוצהרים, במקום בהתמקדות בהגנה או בהכלה. תפיסה שמחייה את הדוקטרינה של "מהלומת מנע" במקום הערכות וסברות מתי צפויה התקפת האויב. תפיסה שמבוססת על העברת המלחמה לשטח האויב והוצאתו משיווי משקל ומאזור הנוחות שלו. הבנה מושכלת של התמונה האסטרטגית האזורית חייבת לגזור מסקנות אופרטיביות".
"התנאים האסטרטגיים בתקופה ארוכת – השנים של מלחמת האזרחים בסוריה איפשרו מכת מנע ישראלית נגד החיזבאללה וגם את מיטוט החמאס במחירים הנמוכים מאלו שאנו משלמים היום. העת לעשות זאת היתה כאשר הציר של איראן וחיזבאללה היה עסוק, עד מעל לראשו, במלחמה להצלת שלטונו של אסאד בסוריה. אלה אינן תובנות בדיעבד, אלא מהלכים שקראתי לבצעם בזמן–אמת. למרבה הצער, דחית העימות עם האתגרים הביאה להעצמתם ולהתמודדות עימם בתנאים קשים בהרבה".
סער התייחס גם לממשלת החירום ואמר: "ממשלת החירום הלאומית הוקמה לתקופת המלחמה בלבד, ב-12 באוקטובר כדי לאפשר התמקדות בהשגת היעדים הלאומיים בשעה היסטורית זאת. כדי לתת לישראל את האחדות הנדרשת מבפנים ואת כוח העמידה החיוני כלפי חוץ. מה שמוטל על הכף חייב אותנו להירתם. עלינו להמשיך ולפעול באחריות לאומית כדי שלבנינו ונכדינו יהיה עתיד בטוח בארץ הזאת. ואני משוכנע שבידינו לעשות זאת".
"ישראל נדרשת לראיה מפוכחת: בטווח הזמן הנראה לעין נמשיך להיות כאן על חרבנו. זאת הייתה ונותרה מציאות חיינו. אבל מותר לשאוף עידוד מרוח העם שמלמדת שנוכל לכל אתגר. ואחרי המלחמה חייב להגיע תיקון גדול והכרחי של המערכת הפוליטית והמערכת הציבורית שלנו".
אני מקווה שהוא יחשוב כך גם לאחר הבחירות לממשלה הבאה.