שוברים שתיקה טוענים כי "השיטה עבדה כך: הגזר לחמאס, המקל לתושבי הרצועה"

ארגון השמאל שוברים שתיקה מסביר מדוע רצועת עזה לא שוקמה אחרי גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם, וטוען כי זה לא בגלל השתלטות ארגון הטרור חמאס והפניית הסיוע שהוכנס פנימה לטובת בניית מנהרות טרור ומימון הטרור – אלא באשמת ישראל.

בפוסט שפרסמו בחשבונותיהם ברשתות החברתיות נכתב: ""אבל יצאנו מעזה";"פינינו התנחלויות, הוצאנו את הכוחות, ונתנו לעזה להפוך לסינגפור". מדובר בתיאור כל כך יפה של 18 השנה האחרונות שקצת מצער שהוא פשוט לא נכון. כי אכן הוצאנו כוחות מעזה, אבל לא ממש נתנו לעזה את היכולת להפוך לסינגפור וגילינו שאפשר לשלוט ברצועה גם בלי כוחות על הקרקע.

יצאנו מעזה, אבל המשכנו לשלוט על כניסת ויציאת סחורות ואנשים, המרחב האווירי והימי, המרחב האלקטרומגנטי, אפילו על מרשם האוכלוסין בעזה. ובכל פעם שמזכירים את זה, מישהו אומר "אבל יש מעבר עם מצרים". נכון, אלא שזו לא מצרים שמנעה מתושבי הרצועה גישה לים או הקמת שדה תעופה. אלה היו אנחנו.

"אני זוכר, אם זה היה בתגובה לטילים או משהו כזה, היו מצמצמים או סוגרים לגמרי את מרחב הדיג. אני באותו זמן לא חשבתי על זה שיש עזתים דייגים שתלויים בזה ואולי לא קשורים בכלל לירי טילים, שצריכים להיענש בגלל שחמאס או מי שיורה את הטילים עושה את זה," העיד קצין ששירת במינהל האזרחי ב-2014.

מכרו לנו את זה כ"ניהול הסכסוך" – מונח סטרילי לסבבי לחימה תקופתיים שביניהם סגר. הקונספציה מאחורי התפיסה הזו היא "המקל והגזר". אם בעזה יתנהגו יפה, ניתן להם לדוג עד 6 מייל מהחוף. לא יתנהגו יפה? נצמצם את מרחב הדיג. יתנהגו יפה? נאפשר יצוא תותים. לא יתנהגו יפה? התותים ירקבו במחסנים.

למעשה, השיטה עבדה כך: הגזר לחמאס, המקל לתושבי הרצועה. שנים של מגבלות הזויות וכמעט רנדומליות על כניסת עץ וחומרי בניין, בזמן שחמאס חפר מנהרות בכיף שלו; שנים של מגבלות על יצוא לגדה, כשחמאס מקבל מזוודות כסף. תושבי עזה חיו עם למעלה מ-40% אבטלה, וחמאס קיבל דולרים במזוודות.

הגבלות על תותים או פרחים נשמע מוגזם? ומה עם בורגול? "יש רשימות מאוד ספציפיות של דברים שיכולים להיכנס ודברים שלא יכולים להיכנס לרצועה ולנו יש את כל השליטה על הדבר הזה. וזה יורד לרמה של בורגול, כן, לא, כמה משאיות," העיד הקצין ששירת במת"ק עזה.

אז כן, שנים של מצור חונק ושליטה מוחלטת על מה ומי נכנס ויוצא מהרצועה שונים בהיבטים רבים מאיך שאנחנו מנהלים את הכיבוש בגדה המערבית. אבל זה לא משנה את העובדה שבעזה חיים בני אדם, לא חמורים, ושבמשך 18 שנה שמרנו על שליטה רציפה עליהם, עם מבצעים צבאיים תקופתיים. זה לא נקרא "לצאת".

הגיע הזמן שנניח מאחורינו את הקונספציה הזאת. היא לא הגיונית, לא מוסרית ובטח שלא ביטחונית. אי אפשר לשמור מיליונים בכלא ענק ולספר לעצמך שעזבת אותם לנפשם, ובטח שאי אפשר להאמין שיצא מכך דבר מה אחר מממאזן אימה נצחי. היינו בסרט הזה יותר מדי זמן. לא עוד".