לוחמים ששוחררו משירות מילואים וסיימו את הלחימה שלהם ברצועת עזה, דורשים להחזיר אותם לשירות עד לסיום המשימה שלהם: מיגור סופי של ארגון הטרור חמאס. המכתב המלא:
לכבוד מג"ד 71 סא"ל (מיל) מאיר כרמי
הנידון: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"
אנחנו חיילי פלוגה ב' בגדוד 71. זכינו להילחם תחת פיקודך בקרב בכפר עזה, בחלאות המין האנושי שחולל בנו את זוועות ה 07.10 יום שמחת תורה. לאחר מכן התאמנו במשך תקופה ארוכה, עלינו לכשירות גבוהה מאוד כדי להיות ראויים לכל משימה שתוטל עלינו. זכינו להלחם בכיבוש שכונת 'בני סוהילה' הארורה כדי לייצר מסדרון קרקעי לכוחות האוגדה הפועלים בעומק חאן יונס. על מסדרון זה אנו מגינים עד היום תוך התקפות חזקות ויעילות על מתחמי האויב. תודה רבה לך על פיקוד אמיץ, נחוש ואחראי בכל תקופה זו, בדגש על ההבנה שלך את תמונת המצב ביום שמחת תורה בשעה בה כל גורל המדינה נתון היה בידי מי שהבין את גודל השעה.
רצינו לשקף בפניך את התחושות העולות מלוחמים רבים בפלוגה, אל מול פקודת ניתוק המגע אליה נחשפנו לאחרונה. בפקודה, המדינה וצה"ל מורים לנו לוחמי המילואים, להשתחרר ולחזור הביתה בתאריך שנקבע. פקודה זו אינה עולה בקנה אחד עם הערכים עליהם התחנכנו- כחיילי צה"ל חונכנו "שלא משאירים אף אחד מאחורה"- איך נחזור למשפחותינו בטרם חזרו 136 החטופים לחיק משפחותיהם? כלוחמים בצנחנים חרטנו על דגלנו את "לא חוזרים עד שמבצעים"- איך נחזור בטרם הוסר האיום מעל תושבי העוטף? בטרם הושגה אף לו אחת ממטרות הלחימה? איך נשוב לשגרת יומנו כאילו משימתנו הושלמה- בשעה שכל בן מוות ברפיח- עוד יכול בלחיצת כפתור לשלוח למקלט את כל ילדי אשדוד, רשל"צ ותל אביב?
האם יכול הצבא הסדיר לבדו להחזיק את כל השטח שנכבש? ובנוסף להעמיק את הפעילות עד להשבת החטופים? האם לבדם יוכלו לכבוש את כל השטח שעוד נשאר- רפיח, פילדלפי ולהשמיד את כל החלאות שפעלו לעשות לאחינו ולאחיותנו מה שעשו?
אנחנו מביעים את מחאתנו ונותנים לך המג"ד, וממך למעלה בשרשרת הפיקוד- רוח גבית לקבל החלטות התקפיות, להעמיק את הלחימה, להדק את היד על צוואר האויב- ועד שיושג הניצחון- נלחם כל זמן שידרש.
החותמים מטה- הינם אבות לילדים, סטודנטים, בעלי עסקים ועוד- כולנו עזבנו הכל כבר למעלה מ- 100 ימים, כדי לנצח- ואנו מבקשים- לא להרפות עד לניצחון!
בכבוד רב,
חיילי פלוגה ב', גדוד 71, חטיבה 55.
