בחושך, בגשם ובערפל: כיצד מצליח חיל-האוויר לטוס בכל מצב?

השמיים אפורים והרוחות מתחזקות, מזג-האוויר מאותת לנו שהחורף כבר כאן. אם כשאנחנו בוחרים מועד לטיול אנחנו לעיתים דוחים אותו בגלל הגשמים או נוסעים לאט יותר על הכביש החלקלק, מה עושים כלי-הטיס של חיל-האוויר אשר נדרשים להמשיך ולפעול כדי לעמוד ביעדי המלחמה? אנשי החיל במטה ובשטח פועלים מסביב לשעון כדי לוודא שיעמדו בכל משימה.

משגרים עם GPS, נוחתים עם מכשירים

החורף מביא איתו סכנות רבות, ביניהן ראות נמוכה. עם זאת, יש לצוותי-האוויר דרכים לפעול בכל מצב. “במקרים כאלה, כדי להצליח לטוס במבנה, נשמור מרחק ביטחון זה מזה והמטוס האחורי ינעל במכ”ם (מגלה כיוון מרחק) שלו על המטוס הקדמי. כך, הוא ידע שלא להתקרב אליו על אף שאינו רואה אותו”, מסביר רס”ן (במיל’) ש’, לוחם צוות-אוויר בטייסת 69 (“הפטישים”) המפעילה את מטוסי ה”רעם” (F-15I). “נוסף על כך, אנחנו נעזרים במערכת שליטה ובקרה שנמצאת בקוקפיט ומראה היכן נמצאים המטוסים האחרים במרחב”, הוא מוסיף ומשווה את המערכת לתצוגה ביישומון ניווט שמראה את הנהגים האחרים שסביבך כדי להמחיש את דבריו.

כשהמסלולים רטובים הם מייצרים פחות חיכוך, מה שמקשה על מערכת הבלמים לבלום את המטוס. כדי להתמודד עם אתגר זה נוקטים הצוותים אמצעים שונים כדי לבלום בבטחה. “ממש כמו מכונית על כביש חלקלק, ככל שהמטוס כבד יותר דרוש לו מרחק רב יותר כדי לעצור. לכן, אנחנו דואגים כבר באוויר לכך שננחת במשקל מתאים ומגיעים לנחיתה עם מטוס במשקל נמוך ככל הניתן”, מתאר רס”ן (במיל’) ש’.

ראות נמוכה גם מקשה על צוותי-האוויר לתקוף בעזרת פצצות מונחות לייזר, עבורן צוות המטוס צריך לראות את המטרה, לציין אותה עם לייזר ולשגר עליה את החימוש. “לכן נשתמש בפצצות מונחות GPS שלא צריך לראות את המטרה כדי לשגר אותן לעברה. מכניסים נ”צ (נקודת ציון) והן משוגרות למסלולן ללא תלות בעננות או במצב מזג-האוויר”, הוא מגלה ומספר על דרך נוספת להתמודד עם עננות כאשר מטילים חימוש: “אם יש עננות חלקית, אנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה עם כלי-טיס שמציין בלייזר את המטרה עליה נשגר את החימוש”.

אם ראות נמוכה הנגרמת על ידי מזג-אוויר חורפי משפיעה רבות על הטיסות המבצעיות, כיצד פועלים צוותי-האוויר בלילה? “יש לנו אמצעי לראיית לילה שנקרא ‘ז’ורנל’ שמגביר את האור הטבעי מהירח והכוכבים, מה שמאפשר לראות גם בלילה את מצב העננות”.

מחר יהיה גשום?

יחידת החיזוי של חיל-האוויר אחראית לספק תמונת מצב עדכנית על מצב מזג-האוויר בכל רגע נתון. ישנם כמה בעלי תפקידים ביחידה: המטאורולוגים, מתקשרים עם כלי-הטיס שנמצאים באוויר ועם מגדלי הפיקוח, ואוספים את הנתונים על מצב מזג-האוויר בזמן אמת, והחזאים שתפקידם לנסות ולחזות את מזג-האוויר בעתיד הקרוב.

איך יודעים אנשי היחידה מה הולך להיות מזג-האוויר? סמל ש’, חזאית ביחידה, מסבירה: “יש לנו מודלים שלפיהם החזאים מחשבים את התחזית. בעזרתם, מחשבים לחות, רוח, טמפרטורה ומדדים נוספים כדי להסיק מסקנות לגבי מצב השמיים. אם למשל יש טמפרטורה נמוכה בגובה הקרקע, ניתן להסיק שיהיה ערפל”, היא מדגימה. בחורף, מסבירה סמל ש’, דווקא קל יותר לחזות את מזג-האוויר: “הקושי הוא בעונות המעבר, בהן מזג-האוויר מאוד הפכפך. עם זאת, בחורף יש יותר מגבלות וקשה יותר לטוס”.

סמל ש’ מוסיפה כי עבודת היחידה בשגרה הכינה אותם היטב למלחמה: “תמיד היינו יחידה מבצעית ופעלנו מסביב לשעון, כך שאנחנו יודעים להתמודד תחת לחץ. במלחמה, העצימות גבוהה יותר, ואנו נדרשים לחזות את מזג-האוויר מעל כל אזורי הפעילות, בכל הגזרות”.

כמה שאפשר, לא בכל מחיר

במגדלי הפיקוח בבסיסים השונים צופים במסלולים בדריכות, ובודקים האם יש מצב שמסכן את המטוסים שעתידים להמריא או לנחות בהם. “אם המסלולים מחזירים אור אנחנו מגדירים שהמסלול רטוב ומדווחים על כך”, מציגה רב”ט עדן, מש”קית פיקוח במגדל חצרים. “עלינו גם להזניק צוותים כדי שיטפלו בתרחישים שונים שקורים למטוסים, למשל היווצרות קרח על גבי המטוס או כאשר אדים ממלאים את החופה”.

חרף האתגרים, מעדכנים אנשי החיל את המגבלות אותן הכירו כדי להצליח לבצע את המשימות השונות ולעמוד ביעדי המלחמה. כובד האחריות עומד לנגד עיניהם כל העת – כולם יודעים עבור מה הם נלחמים. “בלחימה, אין תנאים מיטביים, ומנסים להיות כמה שיותר יצירתיים וגמישים בשביל לעמוד במשימה – עד לניצחון”, חותם רס”ן (במיל׳) ש׳.