לפני כשלוש שנים התפרסמה באתר צה"ל כתבה שמספרת את סיפורו של סדריק גרין, לוחם גבעתי שפיקד וקיבל הצטיינות מאלוף פיקוד דרום. אמש, הוא נפל ברצועת עזה, יחד עם עוד עשרים מחבריו, הי"ד.
לפני כשמונה שנים, גרין היה נער צעיר בתל אביב, שהיה עסוק בעיקר בלעזור לפרנס את אימו, שעלתה לארץ וגידלה אותו לבד, לאחר שאביו הוחזר לפיליפינים כשהיה בן שנתיים. "היה לא פשוט בשביל אמא, לגדל ילד לבד בארץ שהיא בקושי מכירה", שיתף בכתבה גרין. "עד היום קשה לה לדבר עברית. היא הייתה עובדת כמנקה, יוצאת מוקדם בבוקר וחוזרת מאוחר בערב, ולא הייתי פוגש אותה. רוב הזמן הייתי לבד".
כשהתבגר, הפסיק להגיע לבית הספר: "העדפתי ללכת לעבוד בגלידריה, במשלוחים, כדי לנסות לעזור בבית". זמן קצר אחר כך החל לעסוק בפעילויות בלתי חוקיות, ונפתחו לו תיקים במשטרה. "לא היה אכפת לי מה יקרה מחר או מחרתיים, רק מה אני עושה היום. לא חשבתי בכלל על הצבא" הוא מודה.
נקודת השבר הגיעה ערב אחד, כששוטרים באו לעצור אותו בגין אלימות, ואימו פתחה את הדלת. "ביקשתי שהיא לא תראה איך אוזקים אותי. היא התחילה לבכות", הוא שיחזר את אותם רגעים, "פתאום ראיתי כמה אני מקשה עליה, גם ככה היא פה לבד. אמרתי 'אני רוצה לשנות את עצמי, ולגרום לה להתגאות בי'".
כשהגיע הצו הראשון, הרגיש סדריק שזאת בדיוק ההזדמנות להגשים את מה שהבטיח לעצמו, ולשנות את דרכיו. "הבנתי שזה הצ'אנס שלי לעשות מה שהאמנתי בו פעם – להגן על המדינה", הוא סיפר בגאווה, ביום הגיוס, אחרי ששכנע את אימו לחתום על טופס בן יחיד לשירות קרבי, נאמר לו שהוא לא יכול להתגייס בגלל תיק פתוח במשטרה.
"אמרו לי לחזור עוד 4 חודשים, וגם אז זה היה בסימן שאלה. החלטתי לא לוותר – זה יהיה יום הגיוס שלי", סיפר אז גרין. "ביקשתי לדבר עם כולם, ישבתי שם כל היום, התחננתי שיגייסו אותי. עד שהגיע קצין שהקשיב לסיפור שלי, ואמר לי 'תעלה לאוטובוס'. אני אפילו לא זוכר את השם שלו, אבל הוא אמר שהוא נותן לי הזדמנות, ולפני כל טעות שאני עושה שאזכור את זה. התחייבתי והתכוונתי לזה".
אחרי שצלח לא מעט אתגרים, גרין סיים את המסלול וקיבל את הכומתה הסגולה. הוא יצא לקורס מ"כים, וחזר לפקד בגדוד שלו על הפלוגה המבצעית. חצי שנה אחר כך יצא גם לקורס סמלים בכירים, אליו מגיעים המפקדים האיכותיים ביותר, שנבחרים על ידי מפקדי הפלוגות והגדודים שלהם.
כשהיה סמל ראשון באותו הגדוד בו התחיל, בתור יד ימינו של המ"מ והאוזן הקשבת של החיילים, הוא העביר מסר לחייליו: "הרבה חיילים אומרים 'קשה לי, אי אפשר'. אני תמיד אומר 'אפשר, בטח שאפשר, תמיד אפשר'. אני נותן דוגמאות ממה שאני חווה וחוויתי. כשהייתי צעיר חיפשתי דרך קלה, ומאוד מהר מצאתי את עצמי בבור עמוק".
רגע לפני השחרור, הוא קיבל את השיחה שגרמה לו להסתכל לאחור על המאבק שלו והדרך שעבר – כשהודיעו לו שהוא מצטיין מפקד פיקוד הדרום. "בהתחלה לא האמנתי, חשבתי שעובדים עליי בטלפון", הוא שחזר. "חשבתי 'משהו פה לא הגיוני, אפילו בבית ספר לא קיבלתי הצטיינות, אז פה?'".
עם השחרור הוא רצה להשתלב בשירות הביטחון. "גיליתי שזה מה שאני אוהב, כל פעם שאני שומר, אני עומד ומרגיש כאילו 'בואנה, אנשים יכולים לישון בשקט בזכותנו. כי אנחנו פה'. זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים".





















מאיפה השם גרין?
השם גרין זה בשביל שיחשבו שהוא יהודי… ויתחתנו איתו זה חלק מהדרך של השמאל להיות עם ככל הגויים מדינת כל אזרחיה