השרה שבחרה לחיות בצמצום כדי שבעלה יוכל לעסוק בתורה, הפכה למטרה לתקשורת

בסוף השבוע, פרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד טור דעה שעורר סערה בו יוצא נגד המתקפות כלפי השרה אורית סטרוק בתקשורת וטוען כי הן נגועות באג'נדות שמאל וגם בשקרים. אחד מקוראי הטור הוא השר לשעבר רוני בר און שכתב לאחר הקריאה "עיתונות מועילה. התוודעתי לראשונה לעובדות הנוגעות לפועלה של השרה אורית סטרוק. נסדקה דעתי הקדומה לגביה. תודה קלמן ליבסקינד"

העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב בסוף השבוע בטורו בעיתון 'מעריב' טור שעוסק בקמפיין התקשורתי נגד שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק.

"לפני כמה ימים שאלה אותי הבת שלי על פרסום שהופיע בחדשות בעניינה של השרה אורית סטרוק. 'תעשי לעצמך כלל', המלצתי לה, 'אל תאמיני לאף דיווח שנוגע בה. 90% מהדיווחים עליה מבוססים על שקר, מניפולציות והוצאת דברים מהקשרם, ומכיוון שאת ה־10% הנותרים לא תדעי לזהות, צאי מנקודת הנחה שמשקרים לך כל הזמן", מספר ליבסקינד.

הוא מוסיף, "למה חשוב כל כך לכתוב על הקמפיין שמתנהל נגד סטרוק? גם כי הוא גורם לה עוול גדול. גם משום שאני מכיר אותה שנים רבות, הרבה לפני שנבחרה לכנסת, ואני יודע עד כמה אין שום קשר בין האישה הזו לבין התדמית שהתקשורת הצליחה לבנות לה. וגם, ואולי חשוב מכל, משום שמדובר במודל מסוכן שמלמד כיצד מסוגלת עיתונות רעה ופוליטית להשמיד ציבורית את יריביה האידיאולוגיים".

"אורית סטרוק, ואני אומר את זה מתוך מעקב ארוך שנים אחר פעילותה, היא אחד האנשים הרציניים והחשובים במחנה הלאומי. נבחרת ציבור חדה וחכמה, נדירה בחריצותה ומרשימה בבקיאות שהיא מגלה בכל נושא שהיא לוקחת לידיה. במשך עשרות שנים, גם לפני שהגיעה לכנסת, הייתה המנוע המרכזי של הרבה מאוד פעולות, יוזמות והחלטות שקודמו בימין. על מיעוטם נטלה קרדיט. ברוב המקרים, כשסברה שטוב יותר לקדם משהו באמצעות מישהו אחר, לא פעם אפילו ממפלגה אחרת, העדיפה להישאר מאחור ולהותיר לו את התהילה. אלמלא היה כל השיח שלנו נגוע בצביעות, העיתונות הייתה נושאת אותה על כפיים כסמל לאישה פורצת דרך, במקום זה, היא עובדת במשרה מלאה כדי לנסות להציג אותה כמטורללת, כמושחתת, וכמי שעסוקה רק עם הבייס שלה וההתנחלויות שלה", מדגיש ליבסיקנד.

הוא נתן מספר רב של דוגמאות והדגיש "שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות היא קורבן לקמפיין שכולו שקרים ומניפולציות, שאין מאחוריו כלום זולת שנאה פוליטית. למה אני מתעקש לפרק את כל הכזבים הללו? משום שמדובר במודל מסוכן".

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות היא קורבן לקמפיין שכולו שקרים ומניפולציות. בניגוד למה שפורסם – היא לא התלוננה על שכרה הנמוך, היא לא התנגדה להעלאת שכר המינימום, היא לא פעלה נגד התאגדות עובדים, ותקציב המשרד שלה לא התנפח, אלא דווקא נחתך במאות מיליונים.

"לפני עשרה ימים התגייסו כלי התקשורת במאמץ לצייר אותה כשרה שחיה את החיים הטובים, ומנותקת מהציבור החלש שלא גומר את החודש. זה התחיל מדיווח לגיטימי של עמיתתי ב"כאן", כרמלה מנשה, שפרסמה קטע מהתכתבות של סטרוק עם אזרח ששלח לה הודעת ביקורת על מס הנסיעה על רכבים חשמליים, ולצידה הצעה: "הגיע הזמן שגם אתם תקצצו מכל השפע שאתם מקבלים".

סטרוק ביקשה ממנו, בתגובה, לנהל שיח מכבד, והוסיפה בתגובה להצעתו: "אף שר לא מקבל משכורות שמנות, אני מכירה שרים שלא גומרים את החודש למרות שהם עובדים מאוד קשה לילות כימים – ואפילו כאלה שהוריהם תומכים בהם כלכלית". זה לא היה קטע מנאום בכנסת על מצב האומה או פיסקה ממצע המפלגה שלה. זו הייתה, כאמור, שורה מהתכתבות וואטסאפ בחצות הליל.

רגע אחרי הפרסום הזה החל גל ענקי של לעג – שחרך את כל האולפנים ואתרי החדשות, כלפי סטרוק. הסאבטקסט היה ברור. סטרוק יושבת במגדל השן, חיה לה על כוכב רחוק, לא מחוברת לשטח, ולא יודעת מה מתרחש אצל אנשים שלא גומרים את החודש. באחת ממהדורות החדשות הרחיקו עוד וכינו אותה "מארי אנטואנט של הממשלה".

מכיוון שאני מכיר את אורית כל כך הרבה שנים, קמפיין הכזב הזה הוציא אותי מדעתי. בואו נתחיל בעובדות. סטרוק לא התלוננה באותה הודעה על השכר הנמוך שלה, ולא התלוננה על מצבה שלה. היא דיברה על אחרים. ומעשה שהיה כך היה. כשהחלו הקיצוצים במשרדי הממשלה, פנתה שרת ההתיישבות לחבריה השרים (אני יודע על חמישה כאלה, משלוש סיעות שונות) והציעה להוביל מהלך של קיצוץ בשכר הבכירים, בהם גם של שרי הממשלה, כלומר שלה עצמה. "שהציבור ירגיש שבתקופה הקשה הזו, גם אנחנו נושאים בעצמנו בנטל", הסבירה להם.

היוזמה שלה לא הסתייעה. שרים שאליהם פנתה התנגדו לה, איש איש וסיבותיו. שלושה מהם סיפרו לה שהם לא גומרים את החודש. אחד טען שהוא נעזר בהורים שלו. אחד העיר לה שקל לה לדבר על קיצוץ בשכר, כשהילדים שלה כבר בוגרים ולא נסמכים על שולחנה. האם הטענות שלהם נכונות? אין לדעת. זה גם לא חשוב כאן. מה שחשוב זה שסטרוק לא טענה אותן בעצמה או על עצמה. נהפוך הוא. היא, כאמור, הייתה זו שהציעה לקצץ משכרה. נראה קצת שונה מהתעמולה השקרית שהוצגה נגדה במהדורות, לא?

רגע, זו רק ההתחלה. כמי שמכיר את סטרוק, חשוב לי לספר מה הכי הקפיץ אותי במתקפה הלעגנית הזו עליה. סטרוק, כך אני מעריך, נמצאת בעשירון התחתון מבחינת מצבה הכלכלי, בין הפוליטיקאים שלנו. "רוב חיי הייתי עניה מרודה", סיפרה לי פעם ברגע של גילוי לב. היא טיפלה בתינוקות של אחרים, היא העבירה שיעורים פרטיים, היא ניקתה את בתי השכנות שלה. לאורך שנים נעזרה בכספי צדקה, ב"מתנות לאביונים", ב"קמחא דפסחא" ובתרומות של אנשים טובים.

כשנכנסה לכנסת, שיתפה אותי בעבר, השתמשה במשכורות הראשונות שקיבלה כדי לסגור חובות שהצטברו במשך שנים בתלמודי התורה ובאולפנות של הילדים שלה. את הבגדים של הילדים רכשה כל שנות בגרותם ביד שנייה, ועד היום אין לה ולבעלה רכב. היא, כשרה, נוסעת בזה הממשלתי. הוא, בטרמפים ובאוטובוסים. סטרוק לא התלוננה על מצבה ולא באה בטענות מעולם. היא בחרה להביא לעולם 11 ילדים, ובחרה גם לחיות בצמצום כדי שבעלה יוכל לעסוק בתורה.

"כשכלי התקשורת מסמנים פוליטיקאי או תפיסה פוליטית שלא נראים להם, ומחליטים ליירט אותם ולא לדווח לגביהם את האמת, זו הנחת מוקש בהליך הדמוקרטי. לא פחות. משום שלצרכני התקשורת, כלומר לכולנו, אין דרך לגלות לבדנו את האמת. מה שמאכילים אותנו, זה מה שאנחנו אוכלים. אורית סטרוק, צריך להבין, היא לא העניין. אורית סטרוק היא משל. היא סמל. ובמובן הזה כדאי שגם האידיוטים השימושיים במגזר הדתי־לאומי יידעו להכיר שהם כאלה. כשלועגים לסטרוק, חברים, מתכוונים ללעוג לכם. כשמציגים אותה כמטורללת, מציגים אתכם ככאלה. לא איתה יש לעיתונות בעיה, אלא עם תפיסת העולם שלכם", סיכם.

השר בצלאל סמוטריץ' הגיב לכתבה של ליבסקינד וכתב: "זכות להיות באותה מפלגה עם השרה אורית סטרוק. אשה חרוצה, מסורה ומקצועית, שעוברת מסע הכפשות מגמתי שנועד לפגוע בכולנו. הלוואי והיו לנו בפוליטיקה עוד כמה אורית סטרוק. תודה אורית"!