יוליה נבלניה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני שהלך לעולמו בשבוע שעבר בנסיבות מסתוריות, במושבת העונשין שבה היה כלוא בסיביר, האשימה היום (שני) את הנשיא ולדימיר פוטין כי הוא רצח אותו, ומחביא את הגופה.
היא פרסמה הצהרה מצולמת ואמרה: "ולדימיר פוטין הרג את בעלי. פוטין לקח ממני את הדבר היקר לי מכל. האיש האהוב ביותר, והקרוב אליי ביותר. אבל פוטין לקח את נבלני גם מכם. פוטין לא הרג רק אדם בשם אלכסיי נבלני, אלא רצה להרוג יחד איתו את התקווה שלנו, את החופש שלנו, את העתיד שלנו. להרוס ולחסל את ההוכחה הטובה ביותר לכך שרוסיה יכולה להיות אחרת. שאנחנו חזקים, שאנחנו אמיצים, שאנחנו מאמינים ושאנחנו נלחמים ללא לאות, ושאנחנו רוצים לחיות אחרת".
"בעלי היה בלתי שביר. וזו בדיוק הסיבה שפוטין הרג אותו. באופן מביש, פחדני, מבלי להסתכל לו בעיניים או אפילו לומר את שמו. ובאותו אופן מביש ופחדני, הם כעת מחביאים את הגופה ולא מראים אותה לאימו, לא מחזירים אותה, ומשקרים בצורה פתטית", האשימה נבלניה.
לטענתה, הרשויות הרוסיות מנסות להרוויח זמן, עד שייעלמו ממנה שרידי רעל מסוג "נוביצ'וק" – שלטענתה קיימים כעת בגופה. "אנחנו נספר לכם על כך בקרוב. אנחנו בהחלט נגלה מי ביצע את הפשע הזה וכיצד בדיוק. אנחנו ננקוב בשמות ונראה את הפנים".
היא המשיכה: "בכך שהרג את אלכסיי, פוטין הרג חצי ממני – חצי מהלב שלי וחצי מהנשמה שלי. אבל יש לי עדיין את החצי האחר, והוא אומר לי שאין לי שום זכות לוותר. אני אמשיך את עבודתו של אלכסיי נבלני, אמשיך את המאבק על ארצנו".
בפנייה שלה לרוסים אמרה: "אני קוראת לכם לעמוד לצידי. אני מבקשת מכם לחלוק איתי לא רק את האבל והיגון הבלתי נדלה שעטף אותנו ושלעולם לא ירפה. אני קוראת לכם לחלוק עימי את הזעם שלי. הזעם שלי, הכעס שלי, השנאה שלי כלפי אלו שהעזו לרצוח את עתידנו".
"הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור אלכסיי ועבור עצמנו הוא להמשיך להיאבק. להיאבק אפילו יותר, בצורה נואשת ולוחמנית יותר. אני יודעת שזה יכול להיראות כאילו זה בלתי אפשרי. אבל אנחנו חייבים. אנחנו חייבים להתאחד לאגרוף חזק אחד ולהכות את המשטר המשוגע הזה. את פוטין, את החברים שלו, את השודדים במדים, ואת הגנבים והרוצחים ששיתקו את ארצנו".
לדבריה, "רוסיה החופשית, השלווה, הצודקת והיפה של העתיד, שעליה חלם בעלי, היא מה שאנו זקוקים לו. אני רוצה לחיות ברוסיה שכזו. אני רוצה שילדיי וילדיו של אלכסיי יחיו כאן. אני רוצה לבנות אותה יחד איתכם, ממש כפי שאלכסיי דמיין: מלאה בכבוד, צדק ואהבה. רק כך ההקרבה הבלתי נתפסת שלו לא תהיה לשווא. הילחמו ואל תוותרו. אני לא מפחדת, ואתם לא צריכים לפחד מדבר".
