אמו של יותם חיים במכתב מטלטל לרמטכ"ל: "דמו של בני חשוב פחות מדמם של זרים?"

איריס חיים, אימו של יותם חיים שנהרג בשוגג על ידי חיילי צה"ל בשבי חמאס בעזה, שלחה מכתב מטלטל לרמטכ"ל הרצי הלוי בעקבות החלטתו להדיח קצין אש חטיבתי בדרגת רב-סרן, לצד קצין נוסף בדרגת אלוף משנה במילואים – ראש מטה חטיבת הנח"ל נוחי מנדל אחרי התקרית של הרג עובדי הסיוע בעזה.

המכתב המלא

כותבת לך בשומעי על החלטתך מהימים האחרונים. הדחתם של שני קציני צה"ל בעקבות החלטה שגויה לכאורה שלקחו. מראש אומרת שאין במכתב זה לערער על החלטתך המקצועית ואני בטוחה שבחנת את המקרה בעיון רב . אני כותבת מרגשי ליבי וממה שההחלטה גורמת לי להרגיש כאם של יותם.

בתאריך חמישה עשר לדצמבר אלפיים עשרים ושלוש, בני יותם ז"ל, יחד עם שניים מחבריו לשבי, נורה בשוגג ונהרג עקב טעות של הצבא, טעות איומה שפגעה במורל של כל עם ישראל ושל הצבא ובנו בראש ובראשונה. משפחתי, משפחת חיים יצאה בקריאה לדון את החיילים לכף זכות. לא רק שלא האשמנו את החיילים, לא את המפקד הישיר ולא אף אחד בדרג הבכיר אף יצאנו בהודעה מחזקת שיש להמשיך את הלחימה כי זאת המטרה שלנו, רק ככה נוכל לנצח.

לא ביקשנו להדיח אף אחד מתוך הבנה שאנו במצב מלחמה ושירי דו צדדי הוא לצערנו וכאבנו, חלק מהמלחמה. וגם כיום זה לא מה שאני מבקשת. באותם ימים ואף עתה, לא יצאה מהצבא שום קריאה להדחה של אף חייל שהשתתף במחדל הירי ביותם ובחבריו לשבי, ושוב אני מדגישה, זה לא מה שאני מבקשת. לא קוראת להדחה.

והנה, אזרחים זרים נהרגים בשוגג על ידי כוחות צה"ל, העולם מזדעק, אחד מהנציגים המוחים נגד הצבא הוא ראש ממשלת פולין. יותם בני, גם הוא בעל אזרחות פולנית. מעניין שהאזרח הפולני בשם יותם חיים לא באמת עניין את ראש הממשלה בפולין. אנחנו לא שמענו ממנו שהוא משתתף בצערנו, אזרח פולני חטוף שנהרג. הוא בטח לא פנה אליך להוקיע את ההרג נכון? האם דמו של בני חשוב פחות מדמם של אזרחי מדינה זרה? זה מבחינתי המשתמע מהחלטתך.

אנחנו, משפחה של אזרח חטוף מגבים את החיילים שלנו, מגבים את הצבא שלנו ואת המפקדים על אף הכאב הנוראי שלנו, כי יש לנו אחריות, כי אנחנו מאמינים שהחיילים עושים הכל כדי להגן עלינו, ושדברים איומים קורים במהלך מלחמה. ואתה? האם אתה מגבה את המפקדים שלך, מגבה את החיילים שלך? מבחינתי כפי שאני רואה את המסר הזה: לפני שאתם יורים, תחשבו כמה פעמים, כי יכול להיות שתפגעו באזרח זר. את האזרחים שלנו אפשר להרוג , גם את החיילים.

איך נוכל להמשיך לחיות פה עם המסר הזה? איך אתה חושב שאני מרגישה עכשיו? אני וכל המשפחה שלי? רוצים להמשיך להאמין שהצבא שלנו מונע מהחלטות ערכיות, שדואגות למדינה ולחטופים ולא לאינטרסים של המדינות האנטישמיות שמסביבנו. מסיימת את פנייתי אליך בבקשה לשינוי המסר שהועבר לעם ישראל ולאומות העולם: שחיילנו ואזרחנו שווים פחות. ולשינוי ההחלטה: החזר את הקצינים למקומותיהם, חזק את הצבא, חזק את הכבוד שלנו לצבא ושל כל העולם לחוזק שלנו. אל תחליש אותו ואותנו. בעת מלחמה קורות טעויות, המחירים שאנו משלמים כבר כבדים מנשוא, המחיר הזה מיותר