נשיא איראן איברהים ראיסי מוגדר כאולטרה שמרני בעמדותיו, ומיוחסים לו זוועות ורצח אכזרי של אזרחים איראניים רבים.
ראיסי בן ה-63 נחשב עד כה למועמד המוביל להחליף את המנהיג העליון עלי חמינאי בן ה-80 לאחר מותו. בטרם כניסתו לפוליטיקה שימש ראיסי כנשיא בית המשפט העליון באיראן וקודם לכן שימש כסגן התובע הכללי.
לאחר שניסה להתמודד על הנשיאות בשנת 2017 מול חסן רוחאני וזכה לכישלון מהדהד, עלה ראיסי על כס הנשיאות בשנת 2021, בבחירות בהן נמנעה התמודדותם של מספר מתמודדים. הבחירות זכו למחאה נרחבת על הטענות שזויפו לטובתו, שבסופו של דבר ניצח עם 62% מהקולות (זה היה אחוז ההצבעה הנמוך ביותר לבחירות באיראן זה ארבעה עשורים).
לחובתו נזקפת הוצאה להורג של אלפי מתנגדי משטר בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת.
בשנת 1988, שימש בתפקיד סגן התובע הראשי של איראן, אז הבחין בו המנהיג העליון, רוחאללה ח'ומייני, שקירב אותו אליו, ונתן לו הוראות מיוחדות – כך הוא קיבל את התפקיד שנתן לו את הכינוי "התליין מטהרן", להיות אחד ממובילי ההוצאה להורג הגדולה של מתנגדי המשטר.
באותה שנה, בתוך מספר חודשים הוצאו להורג בין 5,000 ל-30,000 אנשי אופוזיציה איראניים. בעיקר פעילים של הארגון מוג'האדין-ח'לק, שמואשם בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם ישראל ובחיסול של מדעני גרעין איראניים.
משרד האוצר האמריקני הטיל ב-2019 סנקציות על ראיסי בטענה כי היה אחראי "על הפיקוח המנהלי שלו על הוצאות להורג של אנשים שהיו קטינים בזמן פשעם והעינויים וטיפול או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים אחרים של אסירים באיראן, לרבות קטיעות". הוא גם הזכיר את מעורבותו בהוצאות להורג ב-1988.
איראן מנוהלת בסופו של דבר על ידי מנהיגה העליון בן ה-85, האייתוללה עלי חמינאי. אבל כנשיא, ראיסי תמך בהעשרת האורניום של המדינה עד לרמות כמעט של דרגת נשק, כמו גם בפגיעה בפקחים בינלאומיים כחלק מהעימות שלה עם המערב.
ראיסי עומד גם מאחורי המתקפה האיראנית על ישראל בחודש הקודם, בתקיפה שוגרו מאיראן למעלה מ-300 מל"טים וטילים לעבר המדינה בתגובה לחיסול בכיר איראני בסוריה.
מאז שנבחר, ראיסי פעל להרחבת השפעתה של איראן במזרח התיכון, תוך ניהול משבר כלכלי חמור והסלמה היסטורית של הסכסוך של המדינה עם ישראל, שהעמיד את המדינות לאחרונה על סף מלחמה.
גם מדיניות האכיפה של "חוק החיג'אב והצניעות" של איראן עלתה בחדות תחת ממשלו של ראיסי – הוא התמודד עם הפגנות מסיביות נגד הממשלה סביב מותם של מחסה אמיני וארמיטה ג'רוואנד, שתיהן מתו לאחר שהפרו לכאורה את חוק החיג'אב – והגביל את זכויות הנשים בתחומים נוספים.
יורשו המיועד של ראיסי הוא סגנו שעל פי החוקה האיראנית אמור למלא את מקומו במקרה של פטירת הנשיא. סעיף 131 של החוקה האיראנית קובע כי "במקרה של מותו של נשיא הרפובליקה, העוזר הראשון לנשיא הרפובליקה יקבל את תפקידו של נשיא הרפובליקה, וייהנה מסמכויותיו באישור של ההנהגה".
סגן הנשיא הראשון של איראן, הוא מוחמד מוחבר. למועצת הנהגה הכוללת את יו"ר הפרלמנט וראש מערכת המשפט יש 50 יום לארגן בחירות לנשיא חדש אם הנשיא מת במהלך ימי כהונתו.
מוחמד מוחבר מונה לתפקידו ב-8 באוגוסט 2021 על ידי נשיא איראן אברהים ראיסי שבחר בו לכהן כסגנו. מוחבר הוא בעל שני תארים, האחד במשפט בינלאומי והשני בניהול. כמו כן, הוא בעל תואר שני בניהול מערכות.
א-לוקי ישראל נלחם למען עם ישראל ושמח גם את העם באיראן על מותו של התליין
ימח שמו וזכרו של המפלצת
לעכשיו כל אלו שהרג , יבואו לקבל את פניו.