התעללות פסיכולוגית קשה ועונשים אכזריים; כך הוחזק אנדרי קוזלוב בידי חמאס

רגעי החילוץ של שלושת החטופים על ידי לוחמי הימ"מ

את סיפור השבי של אנדרי קוזלוב שנחטף מאזור הנובה במרחב רעים לרצועת עזה, שיתפה ידידת המשפחה של החטוף ג'ניפר. בשיחה עם אדוה דדון בחדשות 12 סיפרה ג'ניפר על הרגע בו הודיעו לה שאנדרי חולץ בחיים משבי חמאס.

"אני זוכרת שפשוט צרחתי. אימא שלי הייתה במטבח וצעקתי לה: 'אימא, אימא, תדליקי את הטלוויזיה', והתחלתי לקפוץ במקום, כמו ילדה קטנה. לאחר מכן התקשרתי מהר לאבא של אנדריי ואמרתי לו. לא הספקתי בכלל להתקלח, פשוט יצאתי ככה לבית חולים".

ג'ניפר שיתפה כי אנדרי נח בימים אלה במלון ומתאושש מהחוויות הקשות שעבר. "הוא צריך כל הזמן שיהיו איתו והוא במצב מאוד מאוד עדין, מאוד שברירי. הוא מעכל את זה עכשיו".

אנדרי סיפר לידידת המשפחה על החוויות הקשות שעבר בשבי חמאס: "הם החליפו דירה ארבע פעמים, אנדרי, אלמוג ושלומי. באוקטובר ובנובמבר היה ממש חוסר באוכל, אז הם לא אכלו. הם עברו התעללות פסיכולוגית מאוד מאוד חזקה, יותר מהפיזית. הוא קיבל עונשים מאוד קשים מהמחבלים. הם היו מכסים אותו עם עשרים שמיכות בשיא החום. הוא היה מבקש לצאת מהשירותים, אם הוא לא היה דופק, אז הם היו נועלים אותו במשך שעה בשירותים, ונותנים לו לעשות צרכים בתוך סיר ולא היה אפילו נייר טואלט. הוא התקלח פעם בשבוע, לכן הוא ביקש שיגזרו לו את השיער".

עוד היא שיתפה כי: "אנדרי הוא בן אדם מאוד מאוד חזק וזה היתרון שלו. הוא יום יום כתב ביומן שלו, עוד יום, עוד יום. והוא הבטיח לעצמו שהוא יחזור בחיים, בגלל זה הוא לא נפרד מההורים. עצם העובדה שהוא אזרח רוסי לא שיפר שום דבר. הפוך, הם היו שואלים אותו: 'למה באת לארץ? אתה לא יודע שהמדינה הזאת זה כיבוש? אתה אשם, אתה בחרת לבוא'".

"היה לו הכי קשה בשבי להיות רחוק מהמשפחה שלו. הוא מאוד מאוד קשור למשפחה שלו. בעיקר הוא חשב על המרחק מהמשפחה והצער שהוא גרם להם. הכריחו אותו לצייר את יבגניה אימו והוא לא רצה. זה היה לו נורא קשה, הוא לא רצה לצייר אותה. אני חייבת להגיד שאימא שלו זאת נקודת החולשה שלו והתורפה שלו. וכל פעם שהוא נזכר בה, הוא פשוט נשבר לחתיכות, כי הוא חשב שהוא מעביר את ההורים שלו שרחוקים ושהם ברוסיה – סיוט. והוא לא יודע איך לתגמל אותם והצטער שעשה להם את זה".

הוא מאשים את עצמו? "כן, הוא מאשים את עצמו שהוא נחטף. הוא חזר בן אדם שונה. פשוט חזר בן אדם שברירי ושונה".

היא שיתפה בהרגשתו ברגעי החילוץ ואמרה: "זה היה טראומטי. המחבלים ששמרו עליו, הם כל הזמן אמרו לו שהממשלה שלנו רוצה שהחטופים ימותו, שזאת המטרה. והוא חשב בהתחלה שהולכים להרוג אותו, ואז אמרו לו: 'אנדרי, אנדרי, זה אנחנו. אנחנו אוהבים אותך, אנחנו חיילי צה"ל, בואי איתנו'. וברגע שהוא שמע את זה, הוא שמח והיה מאושר, והוא לא האמין שהיום הזה הגיע".

בריאיון לוואלה!, הוריו מיכאל ויבגניה שיתפו על התנאים הקשים וההתעללות שעבר בנם: "אנדריי משתף ומדבר הרבה. הוא חוזר ואומר שהתעללו בו נפשית מאוד, לא רק פיזית. לקחו מהם כל אופציה לבחירה, כל חופש שהיה להם. הם קיבלו עונשים מוזרים על כל דבר שעשו. לא משנה מה, מבחינת השובים אי-אפשר היה להתנהג 'נכון' ולהיות בסדר. הוא אמר לנו 'התעללו בנו, אמרו שאף אחד לא רוצה אותנו, שישראל לא רוצה להחזיר אותנו ושכחה מאיתנו. שאימא שלי בטיול ביוון ולא אכפת לה. שהמשפחות התקדמו הלאה וצה"ל רוצה להרוג אותם'".

"הוא עבר בעיקר הרבה לוחמה פסיכולוגית. ניסו לדכא אותו, להגיד לו שלא נלחמים עליו, לאף אחד לא אכפת ממך וכולם עזבו אותך. הנה, תראו למה לוקח לצבא כל כך הרבה זמן לשחרר אתכם, הוא לא נלחם עליכם הוא רוצה שתמותו זה יעזור להם כי אז יפתור את הבעיה שלהם", סיפרו ההורים.

ההורים ספרו גם ההתעללות הפיזית שעבר אנדרי: "הייתה גם התעללות פיזית. הם קיבלו כל מיני עונשים. פעם אחת כיסו אותו בשש שמיכות בשיא החום למשך זמן רב כעונש שלא ביקש אישור לצאת מהשירותים ולא אפשרו לו לזוז. על כל דבר היה צריך לבקש אישור. קשרו להם בחודשיים האלה את הידיים והרגליים מאחור. עדיין יש לו סימנים מהקשירות על הידיים. אחרי זה העבירו להם את הידיים לקשירה מלפנים והוא הרגיש שהוא זכה למעט חופש. אלו הדברים הקטנים שהחזיקו אותו בחיים".

"לא היה להם יותר מדי. הוא היה חי על שישה תמרים ביום. לפעמים הייתה חצי פיתה וקצת לאבנה אבל אוכל של ממש לא היה", אמרו, והוסיפו כי "אחד הדברים הנוראיים ששמענו ממנו זה שיש דברים שלא יוכל לספר אף פעם כי הוא לא רוצה לדבר עליהם גם עם ההורים".