המסתערבים גרו בנוצייראת; הופתעו בפריצה | פרטים חדשים על מבצע החילוץ

רגעי החילוץ הדרמטיים כפי שתועדו בקסדות לוחמי הימ"מ

המסתערבים נכנסו למחנה נוצייראת שבועות לפני מבצע החילוץ, שכרו במקום דירת מגורים וסיירו ללא פחד ברחבי השוק המרכזי תוך שהם אוספים מידע יקר ערך.

הג'ואיש כרוניקל הבריטי מפרסם פרטים חדשים על שבועות ההכנה שקדמו ל"מבצע ארנון", על פי התחקיר בעיתון הבריטי ההכנות למבצע החלו לפני חודש בדיוק. "ב-12 במאי קיבלה ישראל מידע מודיעיני על מיקומם של ארבעה בני ערובה באזור מחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה. מאותו יום ואילך כל אגף של המודיעין הישראלי היה ממוקד בשטח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כדי לאתר את המיקום המדויק. צוות של 'מסתערבים' (יחידות שנטמעות באוכלוסיות מקומיות לאיסוף מודיעין) נשלח לשם, בעיקר בשוק המקומי של נוסייראת. תפקידם לא היה רק ​​לאסוף מודיעין מתושבי המקום אלא גם לבדוק מידע מחקירות של מחבלים שנתפסו. בנוסף, נאסף מידע בתצפית אווירית ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים נוספים.

לאחר 19 ימים של עבודה אינטנסיבית באיסוף מודיעין בשיתוף פעולה, הצליחו היחידות המשולבות לאסוף מידע מוצק ומדויק על מיקומם של בני הערובה הישראלים. התגלה כי בני הערובה מוחזקים בשני מבנים נפרדים באותו אזור. נועה ארגמני הוחזקה בקומה הראשונה של אחד ושלושה בני ערובה נוספים היו בבניין אחר, 800 מטרים משם, בקומה השלישית.

כדי לאמת סופית את המידע ולהכשיר את הקרקע למבצע, צוות נוסף של חיילים סמויים (כולל כמה נשים לבושות חיג'אב ושמלות שחורות ארוכות) נשלח למחנה הפליטים נוסיירת. כשהם התחזו לשתי משפחות עזתיות שחיפשו בית גדול בנוסייראת, הם הגיעו בשתי מכוניות ישנות זולות למראה עמוסות בחפצים ביתיים האופייניים לאותן משפחות שנעקרו ברצועה, כמו מזרונים וביגוד זהים לאלו של המקומיים.

כששאלו תושבי מחנה נוסייראת את המסתערבים מאיפה הם באים ומה הם מחפשים לעשות בנוסייראת, הם ענו כי נמלטו מרפיח עקב "הפגזות קטלניות מהצבא הישראלי", והחליטו לשכור בית בעיר. האזור. אחר כך הצביעו על הבניין שבו הוחזקה נועה ארגמני. הם הראו לאחד המקומיים כמות גדולה של מזומן והציעו לשלם פי שלושה מהתעריף המקובל עבור שכר דירה. המקומי הסכים לעזור ותוך שלוש שעות מצא בית גדול באותו הרחוב שבו הוחזק ארגמני. זה היה רק ​​800 מטרים מהמקום שבו הוחזקו שלושת בני הערובה האחרים.

כמה ימים לאחר מכן, לאחר שהתמקמו בבית והכירו את האזור, כולל קניות בשוק המקומי, והבינו כי הם לא מעוררים חשד, החלו המסתערבים במשימתם: אימות המיקום בו הוחזקו החטופים. הם התחלקו לשתי קבוצות. צוות אחד הורכב משני קומנדו, גבר לבוש כמקומי עזתי טיפוסי ואישה לבושה בשמלה שחורה ארוכה וחיג'אב. הם החלו לצעוד במורד הרחוב לכיוון המרכז הרפואי 'אלעודה' שבו, בבניין מגורים סמוך 200 מטרים מבית החולים, הוחזקה נועה ארגמני.

המסתערבים הלכו בביטחון מלא כאילו הם הולכים ברחוב בתל אביב. כדי להוסיף לאותנטיות שלהם, הם עצרו מעת לעת בדוכנים בצידי הרחוב, כשהם מגלים עניין במוצרים תוך התלוננות על המצב הקשה בעזה. זה נעשה בערבית שוטפת עם מבטא עזתי מושלם. מאחוריהם, צעדו עוד ארבעה מסתערבים, חמושים לתת גיבוי למקרה שיתרחש מצב 'דמוי פאודה' (של כאוס בלתי צפוי).

הצוות השני כלל ארבע חיילות לבושות כנשים ערביות טיפוסיות, נושאות שקיות ניילון מלאות במוצרי מזון וירקות. הם צעדו בשני זוגות, לעבר בניין מגורים סמוך, שם הוחזקו שלושת בני הערובה בקומה השלישית. מאחוריהם צעדו עוד ארבעה מסתערבים חמושים כדי לתת להם גיבוי.

בינתיים נשארו בבית חמישה חברים נוספים בצוות המסתערבים כדי לשמור עליו ולוודא שהצוותים לא נחשפו ושלא יחכו להם הפתעות בעייתיות.

שלוש שעות לאחר מכן, בשעה שנקבעה מראש, חזרו שני הצוותים לבית השכור והחלו לעבד את המידע שקיבלו. כעת זה אושר: ארבעת בני הערובה הוחזקו בשני בתים של משפחות עזה. מפקד הכוח אישר לישראל כי שני המיקומים נכונים".
עוד נאמר בפרסום כי בתום איסוף המידע נערכו אימונים במשך שלושה ימים. בסופם ניתן האישור לביצוע הפעולה.

מיד אחרי שהקבינט החליט לפעול. 28 לוחמי 'ימ"מ', החלו להתאמן על שני דגמים של בניינים שנבנו במיוחד בהעתק מושלם של שני המבנים שבהם הוחזקו החטופים. לאחר שלושה ימי אימונים, הודיע ​​מפקד הכוח לרמטכ"ל הרצי הלוי, שהודיע ​​אז לשר הביטחון, יואב גלנט, כי הכוח מוכן לביצוע הפעולה. שר הביטחון הביא את הפעולה לאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאישר את המבצע.

המבצע יוצא לדרך

ביום חמישי בלילה, 5 ביוני, קבלו המסתערבים ששהו במחנה נוצייראת הוראה לעזוב את אזור מחנה הפליטים מבלי לעורר חשד, ארבעה מהם נותרו לפקוח עין על המבנים כדי לוודא שהחטופים לא יועברו למקום אחר. רק בשלב זה עודכנו מפקדים בכירים ישראלים וחברי קבינט נוספים על המבצע.

ביום שישי בבוקר, החלו 28 הקומנדו של יחידת 'ימ"מ' לעשות את דרכם בשני צוותים לעבר שני המבנים במחנה הפליטים נוסייראת. כדי לשמור על אלמנט ההפתעה ככל שניתן, נסעו לוחמי היחידה מוסתרים בשתי משאיות.

קצת לפני השעה 11:00 הגיעו הקומנדו בתזמון מדויק לשני היעדים והמתינו לפקודה לתקוף. תצפיות ואמצעי מעקב טכנולוגיים מכלי טיס של צה"ל דיווחו כי השטח 'נקי', ללא תנועות חשודות ליד שני המבנים. המידע והסיקור החי של הסמטאות והרחוב באורך 800 מטרים שהפריד בין שני בנייני היעד, הועבר ישירות למסכים בשני חדרי פיקוד ובקרה בישראל שמהם פיקחו ופיקדו על המבצע.

בשעה 11:00 בדיוק קיבלו הקומנדו את ההוראה להמשיך והסתערו על שני המבנים במקביל בתיאום מלא, כדי למנוע מהמחבלים לסכן את החטופים ואת כל המבצע.

החיילים הישראלים חיסלו את המחבלים ששמרו על נועה ארגמני, ותוך שש דקות חילצו אותה ללא פגע מהדירה. לאחר מכן לקחו אותה למסוק המתנה שהטיס אותה מיד בחזרה לישראל.

אך בעוד שהחילוץ של ארגמני עבר חלק, מלאכת חילוץ שלושת בני הערובה האחרים בקומה השלישית של הבניין השני הסתבכה. הם הוחזקו בביתו של ד"ר אחמד אל-ג'מאל, רופא, שהיה פעיל חמאס. בדירה שהה גם בנו, עבדאללה, עיתונאי שכתב עבור אל-ג'זירה.

חלק מאנשי הקומנדו השתמשו בסולם כדי להיכנס ישירות לחדר שבו הוחזקו שלושת בני הערובה. זה קרה במקביל לכניסת שאר הכוח שעלו במדרגות מהכניסה הראשית של הבניין.

אלא שצוותו של מפקד ארנון זמורה, שפרץ לדירה בראש הכוח, נתקל באש מסיבית של כשלושים מחבלי חמאס בדירה הם ירו במקלעים, השליכו רימונים וחלקם אף ירו טילי רימון רקטי לעבר הישראלים המופתעים. בתקרית הזו נהרג ארנון זמורה הי"ד.

ההפתעה בפריצה לדירת שלושת החטופים

עובדת הימצאותם של 30 מחבלים בדירה לא הייתה ידועה לצוותי המסתערבים שדיווחו את המידע על מיקומם של החטופים בחזרה לישראל. ההנחה היא שהמחבלים הגיעו לדירה רק באותו בוקר או ערב קודם, כדי לחזק את השמירה על שלושת החטופים.

למרות זאת, לוחמי הקומנדו הישראלים המנוסים לא נרתעו מההפתעה הקטלנית והמשיכו להילחם במחבלים בנחישות מטווח קצר, ואליהם הצטרפו הלוחמים האחרים שהמתינו מחוץ לדירה. שלושת בני הערובה נאלצו להסתתר בשירותים של הדירה, מוגנים על ידי מספר לוחמים ישראלים, במהלך הקרב. לא הייתה דרך לעזוב את הדירה בגלל הירי האדיר והבלתי צפוי שכן היא עלולה לסכן את בני הערובה.

לאחר קרב פנים אל פנים ארוך, הצליחו הישראלים לחסל את כל המחבלים בדירה. בתוך כך, עשרות מחבלים הגיחו מהמנהרות שמסביב למבנה והחלו לירות לעבר הלוחמים הישראלים במקלעים וטילי RPG. הלוחמים החלו לעשות את דרכם החוצה מהבניין (כמה מהם נושאים את ארנון זמורה על אלונקה), רצים בסמטאות מלאות עשן ובשוק הסמוך שהיה עמוס באלפי עזתים שלא היו מהססים לעשות בהם לינץ'. הכוחות הישראליים ניסו, תחת אש מתמדת, להגיע לרכב החילוץ שהמתין להם, אך הוא נפגע משני טילי RPG.

מפקד המבצע בישראל הפעיל אז את 'תכנית ב', תכנית החילוץ שהוכנה מראש: מבצע נועז תחת אש מסיבית וקרובה מאוד מצד האויב, מכוסה באש ישראלית מהקרקע, מהים ומהאוויר. בעזרת טנקים הסתערו רגלית מאות חיילים (מחטיבות חי"ר וצנחנים של גולני וגבעתי) אל מחנה הפליטים, נלחמים קרבות פנים אל פנים מול מחבלי חמאס בזמן שספינות חיל הים מכסות אותם ממערב ומסוקי חיל האוויר. מהמזרח. אש מהאוויר פגעה במחבלים רק עשרה מטרים מהחיילים הישראלים.

כוחות התגבור וחיל האוויר הצליחו לבודד את זירת הקרב, וסיפקו נתיב מילוט בטוח לכוח העיקרי שמלווה את שלושת החטופים. בתום קרב מתיש ומתמשך חיסלו הלוחמים הישראלים את כל האיומים החמושים בזירת הקרב.

לאחר הקרב הובילו הלוחמים את שלושת החטופים (ששמרו על קור רוח לאורך כל הדרך) לאחד המסוקים הישראלים שחיכו להם והטיסו אותם לישראל. בינתיים, מטוסי חיל האוויר הפציצו את הבניין שקרס תוך שניות.