זה התירוץ של פרקליט המדינה לאכיפה בררנית: "בג"ץ שינה את נקודת האיזון"

פרקליט המדינה, עמית איסמן, נשא דברים היום בכנס חיפה למשפט ה-14. בדבריו התייחס איסמן לאכיפה הבררנית של הפרקליטות למול חסימות הכבישים של האנרכיסטים בהפגנות נגד הממשלה.

לטענת איסמן: "המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. הוא אפיין מחאות והפגנות במשך כל השנים והוא מלווה את הציבוריות הישראלית מאז ומעולם".

פרקליט המדינה קרא לשני הצדדים לגלות סובלנות ואיפוק: "מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר, מקום בו הציבור מרגיש שזוהי הדרך הדמוקרטית היחידה העומדת לרשותו להביע את מחאתו כנגד התנהלות השלטון ומעשיו כפי שהוא תופס אותם. דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, דווקא בזמנים בהם הלחץ והמתח אותו חווים כולם הוא כל כך גבוה – אזרחים ושוטרים כאחד, יש חשיבות רבה לאיפוק, סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם מהצד האחד, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה לא פעם בה נמצאים אנשי משטרת ישראל בעודם מבקשים למלא את חובתם לשמור על הסדר הציבורי מהצד השני".

בהמשך דבריו עבר להתייחס לביקורת הרבה על חוסר האכיפה של הפרקליטות כנגד מפרי הסדר בהפגנות השמאל ואמר: "ישנה לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלנו בהקשר זה. מהצד האחד – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד אלימות שוטרים. מהצד השני – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד המוחים".

עמית איסמן טען כי הפרקליטות ב"כל האמצעים שעומדים לרשותנו על מנת לתת מענה מיטבי, באותם המקרים בהם מבוצעות עבירות פליליות בין אם על ידי שוטרים ובין אם על ידי מוחים".

את האכיפה הבררנית, שלמעשה גורמת להעדר אכיפה כנגד מפגיני שמאל נימק איסמן בטענה כי"אנו מחליטים בתיקים אך ורק על פי הראיות ועל פי הכללים ונקודות האיזון בין האינטרסים השונים, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, שניתן לומר ששינתה את נקודת האיזון האמורה".

בכך הוא מצדיק את פסיקת בג"ץ שדחה את עתירת שר הנגב והגליל וסרלאוף נגד מדיניות האכיפה הבררנית, בטענה כי חלפו הרבה שנים ומסביר כי "השוואות לעבר הרחוק לא רק שאינן פשוטות אלא לטעמי גם לא רלבנטיות. מכל מקום, אני יכול להבטיח שהאכיפה היא שוויונית לכלל המגזרים. כך נהגנו, כך אנו נוהגים וכך נמשיך וננהג".

פרקליט המדינה התייחס גם לטענות בדבר ההסתה הפרועה בהפגנות השמאל בעיקר כנגד ראש הממשלה נתניהו וטען כי העבודה מורכבת ביותר: "מצד אחד, הרצון לאפשר לכל אזרח להביא את עצמו לידי ביטוי, ומהצד השני, זיהוי אותם מקרים חריגים בהם חופש הביטוי חוצה את הקו והופך להסתה, הסתה המסכנת את כולנו. בכל הקשור לעבירות ביטוי אנו עובדים בשיתוף פעולה מצויין עם אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל וראש אח"מ העומד בראשו".

על אף שהפרקליטות לא פועלת מספיק למיגור ההסתה משמאל נזף פרקליט המדינה במשטרה כשניסתה לפעול בנושא ואמר: "נתקלנו לאחרונה במספר מקרים בהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה". את דבריו אמר הפרקליט על אף שבמשפט נתניהו עולה כי אף הפרקליטות והמשטרה ביצעו לכאורה פעולות חקירה ללא אישור היועמ"ש דאז כמתחייב על פי חוק.

לטענתו "בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה אשר ייחסה המשטרה לחשודים עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה לקבלת אישור לפתיחה בחקירה, או, שנעשה בהם שימוש לאחר שלא התקבל אישור כאמור. כך למשל, עבירות של גילוי החלטה לבגוד, הפרעה לסדר הציבורי, איומים אשר לכאורה אין בינם לבין הפרסום המדובר כל קשר. חשוב להדגיש פעולות אלה נעשו לא רק בניגוד להנחיות פרקליט המדינה אלא גם בניגוד להנחיות אח"מ. הן נעשו להבנתנו אף ללא אישורם של הגורמים המוסמכים באגף החקירות והמודיעין שעמו ועם העומד בראשו כפי שאמרתי יש לנו שיתוף פעולה מצויין בנושאים אלה ובכלל".

הפרקליט שהודה למעשה כי המשטרה מנסה למזער נזקים בעוד הפרקליטות ישנה, הבהיר כי לא יאפשר את המשך מצב זה בו המשטרה פועלת בניגוד לאינטרס של הפרקליטות ואמר: "כפועל יוצא אנו בוחנים בימים אלא את תיקון הנחיית פרקליט המדינה על מנת שהיא תיתן מענה גם למצבים אלה של שימוש בסעיפים האמורים. אלה מכם אשר עוקבים אחר הדברים וודאי ערים לכך שישנו ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות בעבירות ביטוי והעברת הסמכות לפתיחה בחקירה בעבירות אלה למשטרת ישראל. מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר להבנתי את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי במדינת ישראל בטח ובטח במציאות אותה תיארתי בתחילת דבריי".

"פגיעה בחופש הביטוי מהווה פגיעה באחד מערכיו החשובים ביותר של האינטרס הציבורי. הימים ימים קשים ומורכבים לכולנו. כך ברמה האישית וכך ברמה הלאומית".

"דווקא בימים אלה יש חשיבות רבה שכולנו נפעל כדי לשמור על האינטרס הציבורי ואנו בפרקליטות המדינה נמשיך לעשות כן. בסופו של יום, מדינה דמוקרטית ומתוקנת השומרת על כבודם זכויותיהם וחרותם של כלל אזרחיה היא אינטרס של כולנו".

הפרקליט התייחס לטענות הקשות נגדו לאחר שהורה לחקור לוחמים ואזרחים שפעלו ביום שמחת תורה בדרום הארץ וחיסלו מחבלים והצילו חיי אדם תוך סיכון חייהם. והכל בעקבות טענות כי "רצחו" לכאורה מחבל נוח'בה: "השבוע, שוב נתקלנו במסע הסתה חסר גבולות ורסן כנגד פרקליטות פרקליטים וכנגד הפרקליטות כולה. זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים לרפות את ידנו באמצעות ניסיונות לפגוע בשמם הטוב של פרקליטות ופרקליטים אשר עושים מלאכתם נאמנה. זו אינה הפעם הראשונה שבה מסמנים פרקליטות ופרקליטים, משחירים את שמם ברשתות החברתיות, מאיימים עליהם ומנסים להטיל עליהם מורא".

"אנחנו לא חסינים מטעויות. בהחלט אפשר וצריך לבקר את החלטותינו. לצד זאת, אין מקום במדינה מתוקנת להסתה ורדיפה אישית נגד פרקליטים, במטרה להתנכל להם ולהטיל עליהם אימה. ניסיונות אלו לרפות את ידינו לא צלחו בעבר ולא יצלחו בעתיד. לא ניתן להסתה להסיט אותנו מדרכנו. פרקליטות ופרקליטי המדינה כולם זכו ויזכו ממני ומהנהלת הפרקליטות לגיבוי מלא".

"האינטרס הציבורי של כולנו – מחייב שכל פרקליט מפרקליטות המדינה, ובראשם אני בבואנו להחליט האם לפתוח בחקירה, או להעמיד פלוני לדין אם לאו, נקבל את החלטותינו על סמך הראיות בלבד ולא מתוך מחשבה איזו החלטה מצפה מאיתנו הציבור אשר ככלל אינו חשוף למלוא העובדות והנתונים, לקבל".

"על מנת להסיר כל ספק, ככל שהיה כזה: בפרקליטות המדינה טיפלנו ונמשיך לטפל בכל התיקים, בכל החשודים, מכל המגזרים ובכל העבירות בצורה מקצועית ישרה הגונה ושוויונית. ההחלטות בכל תיק ותיק יתקבלו בהסתמך על הראיות ועליהן בלבד. החלטותינו ושיקול דעתנו המקצועי לא יושפעו בשום צורה שהיא. פרקליטות המדינה בראשותי תמשיך לפעול בכל דרך על מנת לשמור על האינטרס הציבורי".