"התנאים הפוכים": גלנט מסביר מדוע ישראל לא פותחת במלחמה בלבנון

שר הביטחון יואב גלנט, אירח היום בלשכתו את חברי ועדת חוץ וביטחון בראשות יו״ר הועדה ח״כ יולי אדלשטיין, והעניק סקירה ביטחונית על התקדמות המלחמה, המאמצים להשבת החטופים והצורך המבצעי בגיוס הולך וגובר של אוכלוסיות נוספות לשירות בצה״ל. השר גלנט השיב לשאלותיהם של חברי הכנסת, והדגיש כי קיים צורך מהותי בקידום חוק הארכת שירות הסדיר ללא חיבור לכל חוק אחר, על מנת לענות על הצורך המבצעי ולהקל על משרתי המילואים.

יו״ר הועדה חבר הכנסת יולי אדלשטיין: ״צהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון, אנחנו שמחים להתארח כאן במשרד הביטחון, אני חושב שעכשיו בתקופה האחרונה עוד יותר ברור שהאמירות של שר הביטחון בוועדה על 7 זירות שאנחנו מתמודדים איתן, זה לא היה דיון תיאורטי ולא איזושהי המצאה״.

״במציאות המאתגרת של התקופה האחרונה אנחנו רואים עד כמה שההתמודדות שלנו באמת רב-זירתית, עם הצורך אולי בהכרעות דווקא בדרג המדיני – אם ממשיכים בתעדוף של הזירות, אם משנים משהו, יש תיאורים כבדים לכאן או לכאן, אז אנחנו מאוד נשמח לשמוע מאדוני גם את העדכון של המציאות, איך שאתה רואה אותה, וגם וודאי נאפשר לחברי הכנסת להעלות שאלות, הערות, כל מה שמקובל ומוכר לך״.

שר הביטחון יואב גלנט: "בחודש האחרון מערכת הביטחון רשמה שורה של הישגים אופרטיביים-מבצעיים מאוד מרשימים, זה מתורגם להקרנה של עוצמה אזורית וגם להתקדמות בהשגת מטרות המלחמה. רק אם ניקח את הפעולות של חודש יולי, נבחין בהקרנת עוצמה, העזה, נחישות והתמדה״.

״אנחנו בימים של דריכות וכוננות, האיומים מטהרן ומביירות עלולים להתממש וחשוב להסביר לכולם שמוכנות, היערכות וכוננות הן לא מילים נרדפות לפחד ופאניקה, אנחנו בדריכות ובכוננות. בימים האחרונים אנחנו מקדישים את הזמן שלנו גם לחיזוק ההגנה וגם ליצירת אפשרויות התקפיות בתגובה, וגם כיוזמה אם יידרש – בכל מקום ובכל אזור, כשהיעד המרכזי הוא הגנה על אזרחי מדינת ישראל״.

צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

״יש השקעה גדולה מאוד ברבדים שונים בתיאום האסטרטגי, ואני נמצא בקשר הדוק עם שרי ההגנה, קודם כל עם לויד אוסטין, אבל גם גורמים נוספים בממשל האמריקאי ובבית הלבן. אני חושב שזו קואליציה שהוכיחה את עצמה בצורה טובה בחודש אפריל ואני חושב שהיא עומדת איתנו, יחד עם זאת האתגרים תמיד יכולים להראות בצורה שונה ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכל החלופות״.

״צריך לזכור שהמטרה העליונה כפי שהוגדרה, למרות שאנחנו נלחמים בשבע גזרות, הייתה פירוק הארגון החמאס והשבת החטופים – זאת משימת המלחמה ששמנו לעצמנו, ואני חושב שנוצר חופש פעולה גדול בזכות הפעולה הצבאית שהיא פעולה איכותית, היא נעשית באומץ לב, בנחישות וגם במחירים כבדים כולל אתמול. החובה שלנו כמקבלי החלטות, לחתור להביא את ההישג המבצעי ומצד שני – כמו שהתחייבנו במטרות המלחמה ליצור את התנאים על מנת להשיב את החטופים. ויצירת התנאים באה דרך יצירת הלחץ הצבאי ויכולה להביא אחריה עסקה שתביא את החטופים גם אם זה יהיה ביותר מפעימה אחת".

חברי כנסת מהליכוד תקפו את גלנט במהלך הסיקור, ושאלו מדוע ישראל לא הולכת למלחמה בלבנון. גלנט השיב כי "התנאים שיש היום למלחמה בלבנון הפוכים ממה שהיה בתחילת המלחמה. אני שומע את כל הגיבורים עם התופים, 'הניצחון המוחלט' והקשקושים האלה. את אומץ הלב ראיתי כשזה בא לדיון". ח"כ טלי גוטליב השיבה: "לא מוכנה שתגיד על דברי ראש הממשלה קשקוש". הוא ענה לה כי "אני מוכן להתעמת עם עובדות ומעשים. בביטחון אני יודע מה אני אומר".

גלנט אמר כי "ב-11 באוקטובר רציתי לתקוף את לבנון והקבינט לא אישר. אני לא ממליץ על זה עכשיו, מלחמה זו הרפתקאה". גלנט אמר על מכת ההדלפות בדיון הסגור של חוץ ובטחון כי "זה אחד מחמשת המחדלים שמסכנים את ישראל. החל מהחייל בשטח עם הטיקטוק ועד הקבינט – הכל דולף. מהדיונים שלי עם ראשי מערכת הבטחון שום דבר לא דולף".

אחד הח״כים שאל "ואתם לא מדליפים?. גלנט: "על הדיון ב-11.10 (זה שדנו בו בתקיפת חיזבאללה) אני מוכן ללכת לפוליגרף".