שר האוצר בצלאל סמוטריץ נאם אתמול בישיבת ההסדר קרית שמונה, שם סיפק שלל כותרות דרמטיות על דעתו במלחמה. ייתכן וסמוטריץ לא ידע שדבריו מתועדים, בכל מקרה דבריו דרמטיים ופותחים צוהר למשנתו ולמהלכי המלחמה. בדבריו אמר שטעה כשתמך בלתקוף את חיזבאללה ב-11.10, ימים ספורים אחרי הטבח, הוא סבור כי אנחנו קרובים מאוד למלחמה עם חיזבאללה. "יש שיקולים טובים לא ללכת למלחמה כזו, לא מסכים עם חלקם אבל שתדעו שזה לא סתם", אמר.
בסרטון נשמע אומר שר האוצר, "טעיתי. אני באותו דיון (בו דנו האם לפתוח במלחמה מול חיזבאללה) הצבעתי בעד וטעיתי. טעיתי. אני הערכתי שצה"ל, כמו שהבטיחו לנו תמיד, יודע לנהל מלחמה רב-זירתית בשתי זירות. לא בטוח שזה נכון. אבל התקבלה החלטה שיש בה היגיון בדיעבד לרכז רגע מאמצים בדרום, ואז ולחסל את חמאס. נכון שיש אויב גדול, אויב קטן, אבל זה בכלל לא משנה. מי שעולל לנו את מה שעוללו הנאצים האלה, העמלקים האלה – לא גומרים חיים. צריך למחוק אותם".
סמוטריץ הודה: "יכול להיות שאם היינו הולכים למלחמה בצפון, אז הייתה מלחמה מתישה. היה נגמר בסדר. העולם לא היה נותן לנו לחזור לעזה ולהשמיד שם את חמאס, וזאת משימה שחייבים. יש לה השלכות משמעותיות מאוד למסר שאנחנו מוסרים לכל האויבים שלנו. אבל אני כבר לפני כמה חודשים חשבתי שהגענו לאיזה נקודה שבה צריך להטות את המאמצים מהדרום אל הצפון ולצאת שם למלחמה ולהעביר את רצועת הביטחון אל הצד הלבנוני".
סמוטריץ הוסיף, "אני לא אכנס פה באופן טבעי עכשיו לשיקולים, אני מעריך שלא יהיה מנוס. תושבי הצפון יחזרו הביתה למציאות מתוקנת אחרת לחלוטין שלא יכולה להתממש אלא במלחמה. מלחמה זה דבר מורכב, אני לא מקל בה ראש. אבל מלחמה בצפון זה כמו נדל"ן – הזול של היום זה היקר של מחר, מה שתשלם היום זה פחות ממה שתשלם מחר. 20 שנה לא רצינו לשלם את מחיריה של המלחמה, ולכן נמנענו, נמנענו, נמנענו ונתנו למפלצת הגדולה הזאת להתפתח מאחורי הגדר שלנו. אין מה לעשות. ככה זה. עם ישראל בנוי לזה עכשיו, הוא מוכן לזה. הוא מבין שאין ברירה. הוא מוכן לשלם את המחירים".
סמוטריץ חשף: "אני מעריך שאנחנו קרובים מאוד למלחמה בצפון, ואני לא רוצה להרחיב מעבר לזה באופן טבעי בפורום. אני חושב שלנסות לטמון את הראש בחול ולהימנע מלשלם מחירים, שאני לא מקל בהם ראש, זה בדיוק מה שעשינו 20 שנה ולכן קיבלנו את מה שקיבלנו. אגב, אני לאורך כל התקופה, גם כשחשבתי שצריך להיכנס לרפיח חודשיים-שלושה קודם, הקפדתי להגיד: "אני לא יותר גבר מראש הממשלה ולא יותר ימני ממנו". אני קורא את המפה, ובסוף זה עולם של ניהול סיכונים והחלטות. אל תקנאו בנו, צריך לקבל החלטות כאלה של חיים ומוות".
"אתם חושבים שהצלחתי לישון בלילה אחרי שנרצחו שישה חטופים שם?. אולי זה נכון להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים? עוד שנתיים-שלוש נילחם עוד הפעם? זה החלטות נוראיות ואיומות. לא מקנא במי שצריך לקבל אותן. וגם בעצמי לא. בחרתי את זה. אבל אני פה ואין לי ברירה. אני לא יכול לברוח מזה".
סמוטריץ אמר כי "המאפיין המרכזי ביותר של המזרח התיכון במילה אחת זה סבלנות. אם אני אגיד לך: "תאפיין לי את המזרח התיכון בתמונה", זה הבדווי שיושב באוהל עם קפה ויש לו את כל הזמן שבעולם. וזו הצרה הכי גדולה שלנו. אנחנו, מדינת ישראל, חברת שפע מערבית מודרנית שרוצה הכל כאן ועכשיו ואין לה סבלנות, שחיה במרחב שסבלנות זה מילת הקוד שלו. אגב, לכן המלחמה היא לא סימטרית. אנחנו רוצים לנצח. הם צריכים לשרוד".
"דיכטר תמיד מספר בקבינט שכשציפי לבני הביאה בסוף לבנון השנייה 1701, אף אחד בחדר לא חשב שזה הסכם ששווה את הנייר. אבל כולם נורא רצו לגמור. כולם רצו לגמור. אז היו מוכנים, לקחו נייר שלא שווה כלום – בוא נשכנע את עצמנו שיש הסכם. אז עכשיו משלמים את המחיר".
סמוטריץ התייחס לשר הביטחון יואב גלנט: "אגב, אני רוצה לומר את זה כי יש גם שיח בתקשורת נורא. שר הביטחון גלנט הוא לא רופס. דרך אגב, זה מצחיק לומר את זה על בן אדם. ועוד פעם, יש לי ויכוחים איתו נוקבים מאוד, נוקבים מאוד. הוא לא פחות גיבור ממני. בואו… ברוך השם עשיתי כמה דברים בחיים. הוא עשה פי אלף. יש לי ויכוחים איתו ויש לי ויכוחים עם הרמטכ"ל ואני חושב אחרת מהם בקריאת המפה ואני מוכן גם לקחת סיכונים אחרים. הם לא פחות גיבורים ממני, לא פחות חדורי מטרה ממני, לא פחות נחושים ממני, לא פחות אוהבים את תושבי קריית שמונה, רוצים להחזיר אותם הביתה".
שר האוצר חשף: "קיבלתי טלפונים, אנשים, חבר'ה שלנו שמוצבים בפרימטר. "איך זה שלא נותנים לנו לירות? פעם אמרתם שהפרימטר, הקילומטר, מי שזז יורים בו". הלכתי לבדוק. מה אמרו? אתם יודעים מה אמרו לי? "אתם זוכרים את השלושה חטופים שלנו שניסו…" אמרו לי: "תשמע, יש לנו מידע מודיעיני שבגזרה הזאת יש חטופים". אני יכול להגיד את זה כי זה כבר לפני כמה חודשים. "ויש לנו איזה מידע שיכול להיות שהם יצליחו לברוח". עכשיו, אני לא יכול לספר את זה לכל מפקד, נכון? אז אני אומר את זה רק למח"ט בשקט בשקט, כשותף סוד".
