סער תוקף את מתנגדיו ומבהיר: "הודעתי לרה"מ כי אני מוותר על תפקיד שר הבטחון"

לאחר שבוע רווי בדיווחים בתקשורת על מגעים להחלפת שר הביטחון יואב גלנט על ידי הכנסתו של גדעון סער לממשלה ומינויו במקומו לתפקיד חרף חוסר הניסיון הביטחוני שלו, הערב (מוצ"ש) מודיע סער כי לנוכח ההתפתחויות הביטחוניות לא יענה להצעה להחליף את שר הביטחון בעת הזו.

ההודעה שפרסם לא כללה התייחסות לעצם הנידון האם ייענה להצטרף לממשלה ולחזק את כוחה בעת הזו אלא רק להימנעותו מהחלפת שר הביטחון כעת. את ההודעה פרסם לאחר רצף הכחשות מצידו ומצד סביבתו של ראש הממשלה בדבר עצם קיום המגעים בין הצדדים בנושא.

בפוסט שפרסם סער התייחס סער להצעות שקיבל תוך שהוא משיב בעקיפין לטענות כי הוא חסר רקע ביטחוני מתאים: "לפני כשבוע הסכמתי לקחת על עצמי את האחריות הכבדה ביותר ובתנאים הקשים ביותר. עשיתי זאת על יסוד היכרות עמוקה עם אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל ומלחמתה ועל בסיס ההשקפות הברורות שהצגתי בקבינט הבטחוני, בועדת החוץ והבטחון של הכנסת ובפני הציבור לגבי הדרך הנכונה לנהל את המלחמה בחזיתות השונות ולהשיג את יעדיה. הייתי ועודני משוכנע ביכולתי למלא בהצלחה את תפקיד שר הבטחון, כפי שהצטיינתי בכל תפקידי המיניסטריאליים".

לדבריו: "הדרך המדינית והבטחונית שהצגתי בפני הציבור במשך למעלה מעשרים שנה הוכחה כנכונה ומדוייקת, בניגוד לכל הכושלים והמכשילים. לצד נחישות ותבונה בניהול המערכה – היום נדרשת לישראל תפיסת בטחון עדכנית. כך גם בניית צה״ל כצבא לקראת אתגרי העתיד לאחר שנים שבהן חלק ניכר ממערכותיו נוון או הושחת".

סער הרחיק לכת וטען כי "לדעתי אסור שמי שיכהן בתפקיד יהיה איש המימסד הביטחוני, הנגוע בקונספציות שקרסו, בתפיסות מערכתיות שכשלו ובמחויבויות ובחשבונות מערכתיים. שר ביטחון אינו רמטכ"ל-על!

"במסקנות ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השניה נקבע, כי יש יתרונות ממשיים לכך ששר ביטחון לא יהיה מיוצאי מערכת הבטחון. בלשון הועדה: "הוא עשוי לחזק את הסמכות המנחה והמפקחת ולהדגיש את העובדה שפיקוח אזרחי אינו ניהול של הצבא". שר הבטחון אינו צריך להיות יוצא צבא או יוצא מערכת הבטחון. הוא צריך להיות בעל ידע עמוק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות ובעל נסיון כחבר ממשלה. כפי שעמדה על כך הועדה סוגיית הסתמכות היתר על המלצות הצבא היתה (ועודנה) בעיה מוכרת בישראל משך שנים ארוכות".

"נסיון כזה יש לי. הבנה כזאת יש לי. רכשתי אותם, בין היתר, ב-5 קבינטים ביטחוניים בהם השתתפתי (3 כשר ו-2 כמזכיר הממשלה, שהוא גם מזכיר הקבינט הביטחוני). בשנים נוספות של חברות בועדת החוץ והבטחון של הכנסת ובועדת המשנה שלה למודיעין ושרותים חשאיים (כולל כיום). גם כשהייתי בפסק זמן מהחיים הציבוריים עשיתי חלק מזמני כעמית בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי. למעשה כל חיי הבוגרים עסקתי בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ולמדתי אותן".

"בואו ניזכר: מי היו שרי הבטחון הגדולים שלנו? כמעט כולם אזרחים בעלתי תפיסה אסטרטגית והבנה עמוקה של אתגרי הבטחון הלאומי. מאידך, בתקופת שרי בטחון יוצאי הצבא ארעו המחדלים הביטחוניים והאסטרטגיים הגדולים ביותר. האזרח דוד בן-גוריון, לא אף גנרל, הוא שעיצב את תפיסת הבטחון של ישראל בשנים שבהן החזיק (בנוסף לראשות הממשלה) בתיק הבטחון".

"איני בטוח אם הכור הגרעיני בעיראק היה מושמד אם איש הממסד הביטחוני היה מכהן בתפקיד שר הבטחון ב-7 ביוני 1981. לאחר התפטרות עייזר וייצמן (שהתנגד לתקיפה) במאי 1980 – החזיק אז למזלנו ראש הממשלה מנחם בגין גם בתיק הבטחון. אגב: גם הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, שהיה סגן ראש הממשלה בממשלת בגין הראשונה, התנגד לתקיפה הנועזת. כך גם המימשל האמריקני.

"האזרח משה ארנס מונה לשר הבטחון בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה לאחר הדחת אריאל שרון מהתפקיד בעקבות מסקנות ועדת כהאן. לא היה לארנס, כשמונה, נסיון מיניסטריאלי או קבינטי כלשהו. גם נסיון צבאי לא היה לו. לפני כן הוא כהן כיושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת וכשגריר ישראל בוושינגטון. ארנס היה משרי הבטחון הטובים של ישראל. חבל שישראל לא פעלה לפי תבונתו האסטרטגית (גם כשלא היה שר בטחון) למשל בסוגיית פרוייקט "הלביא", שהיתה עילת התפטרותו מממשלת האחדות.

"האזרח שמעון פרס מונה לשר הבטחון מיד לאחר הטראומה של מלחמת יום הכיפורים והוא זה שעסק בשיקום הצבא. הוא היה אז נץ ביטחוני. למזלנו התקבלה עצתו לצאת ל"מבצע יונתן" במקום לנהל מו"מ עם המחבלים שחטפו את מטוס "איר פראנס".

לטענת סער: "האסונות הצבאיים והאסטרטגיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל התרחשו בתקופת שרי בטחון יוצאי צה"ל:
טבח ה-7 באוקטובר. מלחמת יום הכיפורים. הנסיגות החד-צדדיות המופקרות מעזה ומלבנון. הסכמי אוסלו. ארועים שהביאו לשפך הדם הגדול ביותר בתולדות ישראל"!

אחרי שסיים לתקוף את מי שמתחו ביקורת על כוונתו להיכנס ללשכת שר הביטחון ללא רקע ביטחוני מתאים הבהיר סער כי "לנוכח ההתפתחויות האחרונות בגבול הצפוני והשלכותיהן החלטתי להודיע לראש הממשלה שבמצב שנוצר אני מוותר על הצעתו לתפקיד שר הבטחון. איני רוצה שדעתם של מי שנושאים בנטל ניהול המערכה בעת הזאת תוסח בשל מועמדות למשך זמן בלתי מוגדר. אין זה נכון שלצד שר הבטחון המכהן יהיה שר בטחון "על המדף", וגם זאת למשך זמן בלתי מוגדר. כפי שנוכחנו בשבוע החולף – זמן לא מוגדר זה נוצל וינוצל לקמפיין הסתה ודה לגיטימציה חסר מעצורים וזאת באין אפשרות מעשית להשיב לו, בנסיבות".

"אמשיך לפעול למען קידום תפיסה של הכרעה, במקום התשה ושחיקה, בכל הגזרות. זה מה שישראל צריכה. אני מקווה שמה שהתחיל בימים האחרונים ממש – יעלה קומה נוספת לרמת פגיעה ביכולות אסטרטגיות של החיזבאללה. אני מייחל לנצחון עם ישראל במערכה הכבדה. אני מאמין בלוחמינו שבעורקיהם זורם דם המכבים. אני מתפלל להחזרת החטופים כולם לחיק משפחותיהם, להחלמת הפצועים בגוף ובנפש ולהחזרת המפונים לבתיהם. תמיד אחזק את ישראל. אף פעם לא אהיה בין מחלישיה. ונצח ישראל לא ישקר"!

מטה המשפחות להחזרת החטופים, המייצג חלק ממשפחות החטופים פרסם התייחסות להחלטה של סער וכתב: "מטה המשפחות מברך על ההצהרה של גדעון סער הערב כי יוותר על תפקיד שר הביטחון. ח"כ גדעון סער היה ממתנגדי החובה הקדושה לעסקה להשבת החטופים, שהיא המטרה העליונה של המלחמה, תוך הפקרתם של אחינו ואחיותינו במנהרות המוות של החמאס. אדם כזה, שלא הפנים את החובה הקדושה להשבת כל החטופים הביתה, לא יכול להיות שר ביטחון בישראל ולא יכול להוביל את צבא הגנה לישראל, שכל קיומו מבוסס על ערך הרעות ועל כך שלא משאירים אף אחד מאחור".