התותחן טוען את הפגז, פקודת ה'שגר' ניתנת ואז – קול הירי נשמע למרחקים ומעיד על ביצוע המשימה בהצלחה. אך מה שלא נראה לעין, הוא מכלול שלם של אנשי צוות העומלים מאחורי הקלעים על בחירת התחמושת, כיוון התותח וחישוב כל המשתנים. אלו הם אנשי מרכז פיקוד הירי הקדמי של התותחנים.
"המפי"ק הוא למעשה החמ"ל של הסוללה", מסביר רב"ט יותם, משנה טכני במרכז של גדוד 411, חטיבה 282, "מתוכו אנחנו מתכללים, מעבדים, מחשבים, משווים ומתעדים את כל המשימות ומטרות הטרור שלוחמי הסוללה יורים עליהן".
"הכוח המתמרן בשטח (המסתייע) עולה מולנו בקשר, נותן נ"צ ומבקש סיוע ארטילרי", הוא מתאר, "אנחנו מצליבים בין המטרה שקיבלנו למיקום הכוחות והתומ"תים, מחשבים את המרחק ואת סוג התחמושת המתאים". משם, הצוות המתאים למשימה מוקפץ, מוודא את כל הנתונים – ויורה את הפגז.
כשמתקבלת אינדיקציה נגד מטרה אחת בלבד, המשימה יכולה להיראות אולי פשוטה – אך מה קורה כשיש הרבה במקביל? "רק השבוע למשל היה אירוע שבו ירינו עשרות פגזים על המון איתורים מופללים שונים, תוך דקות בודדות. זה הופך את המצב להרבה יותר מאתגר. מתקבל דיווח, ומיד אחרי זה כבר נכנס עוד אחד. אך בעזרת עבודה מדויקת, ושיתוף פעולה בין העמדות, אנחנו מצליחים לעשות זאת".
לכל פגז יש את המאפיינים הייחודיים לו ואת הדרך בה הוא פועל. לכן, על הלוחמים והלוחמות במפי"ק להכיר את כל הסוגים מקרוב כמו את כף ידם. כחלק מתפקידם עליהם לקחת בחשבון את כלל המשתנים ולחשב, על פי סוג המטרה, את התחמושת הנכונה עבור המשימה הספציפית.
כל ירי שיוצא מהתומ"ת, מתועד על ידי מרכז הפיקוד. זאת על מנת שיוכלו לדייק את הפגיעות בהמשך, לתחקר ולעקוב אחר הפגזים. לפני כל שיגור בודקים אנשי המפי"ק, על פי הנ"צ שקיבלו, האם הוא מיועד למיקום רגיש: "אנחנו תמיד עורכים בדיקות בטיחות ועושים כל מה שאפשר על מנת שגורם בלתי מעורב לא ייפגע".
"בסופו של דבר, זה ממש לא לשבת ולפתור תרגיל. אתה בעמדה שלך, מול המון מספרים ומשוואות, וברקע נשמעים קולות הקשר של הכוח המסתייע", מצהיר רב"ט יותם, "יש המון גורמים שמושפעים מההחלטות שלנו בכל רגע נתון, ומשפיעים על חיי אדם, כי אף פגז לא עף בלעדינו. כל פרט שעלול להיראות על פניו שולי, מחושב כמה וכמה פעמים – כדי שירי הפגז יהיה מדויק ככל הניתן והמשימה תושלם בהצלחה".
