טרור עולה כסף. כידוע לכולם, על מנת לתחזק פעילות טרור נדרשים תקציבי ענק בפרט אם אתם מדינה שמשקיעה לא מעט בייצוא טרור ונחשבת ליצואנית הטרור הגדולה במזרח התיכון. הרפובליקה האסלאמית באיראן ניצבת בפני מכשול מורכב בנושא הזה. ארה"ב ומדינות אירופה הטילו עליה עיצומים ויכולות המסחר של המדינה צומצמו באופן ניכר.
איך מתמודדים עם עיצומים? באמצעות תחבולות כנראה. הבוקר דווח ברויטרס כי משטר האייתוללות מצליח להכניס לקופת איראן לפחות מיליארד דולר מהברחות של דלק ומוצרי נפט לעיראק השכנה.
החל מעלייתו לשלטון של ראש ממשלת עיראק מוחמד שיע אל-סודאני בשנת תשפ"ב (-2022) הוקמה רשת של מבריחים המייצרת לאיראן הכנסות בסכום כולל של לפחות מיליארד דולר כאמור.
על פי הדיווח, בין 500,000 ל-750,000 טונות של מזוט כבד (HFO), כולל מזוט גופרית גבוה (HSFO) – בהיקף השווה ל-3.4 מיליון עד 5 מיליון חביות נפט, מועבר מעיראק למדינות אחרות בעיקר באסיה. החומרים נקלטים תחילה כביכול ברשת מפעלים בעיראק ומשם לאחר שהולבנו ואינם מזוהים עוד כתוצרת איראנית מועברים למדינות המחויבות למדיניות הסנקציות של ארה"ב ללא ידיעתן.
חלק מהמזוט עובר עיבוד ומעורב בחומרים נוספים בעיראק וכך יוצא לאחר שהולבן לשיווק במדינות אחרות, וחלק אחר פשוט עובר הלבנה באמצעות זיוף מסמכים שאינם מצביעים על מקור החומר ומציגים אותו כייצור עצמי של עיראק. איראן מרווחיה כאן פעמיים, פעם אחת מכירת המזוט באמצעות עיראק כשהוא אינו מזוהה כאיראני מאפשר להם לגבות עליו מחיר מלא בשוק. זאת לעומת המכירות החשאיות העוקפות את הסנקציות, שם איראן נאלצת להוריד במחיר כדי שמדינה תסכים להסתכן ולקנות.
בנוסף, חלק מרווחי המכירות ממנות את פעילות המיליציות השיעיות בעיראק. באמצעות המכירות עליהן הן מפקחות הן יוצרות לעצמן מקור הכנסה רווחי.
שני המסלולים יחד, מכניסים לאיראן על פי הערכות בין מיליארד לשלושה מיליארד דולר בשנה. הערכות הן כי איראן עושה שימוש נוסף בשכנתה וידידתה ממערב שמסייעת לה בהלבנת כספים רבים בין היתר באמצעות מערכת הבנקאות שלה. בינתיים נהנית עיראק ממעמד ייחודי ומקבלת תמיכה וסיוע גם מארה"ב וגם מאיראן.
כעת עם כניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בעוד כחודש וחצי, ייתכן ונראה שינוי במדיניות מעלימת העין של הממשל בארה"ב. ייתכן מאוד והממשל החדש יטיל סנקציות אישיות על הדמויות בממשל העיראקי ויביא לסיום ההברחות.




















