בטרם כניסתו הרשמית לתפקיד הנשיא ה-47 של ארצות הברית, דונלד טראמפ כבר מעורר דאגה עולמית עם הצהרות מרחיקות לכת בנוגע לתוכניות התפשטות טריטוריאלית. הצהרותיו האחרונות, המתמקדות בסיפוח ובהשתלטות על שטחים זרים, מעלות תהיות האם מדובר בתוכניות ממשיות או בפרובוקציה תקשורתית גרידא.
במוקד ההתבטאויות האחרונות עומדת תעלת פנמה, נתיב שיט אסטרטגי המחבר בין האוקיינוס השקט לאטלנטי. טראמפ התעמת ברשתות החברתיות עם נשיא פנמה, חוזה ראול מולינו, כאשר פרסם תמונה של התעלה מעוטרת בדגל ארצות הברית, תחת הכותרת "תעלת ארה"ב". במקביל, הוא שב והעלה את רעיון סיפוח גרינלנד, הטריטוריה הדנית העצומה באוקיינוס האטלנטי.
ראש ממשלת גרינלנד, מוטה אגד, הגיב בנחרצות: "גרינלנד אינה למכירה. גרינלנד היא שלנו, איננו מוצעים למכירה ולעולם לא נעמוד למכירה. אנו חייבים שלא להפסיד במאבקנו לחירות".
מומחים בארצות הברית מציינים כי אם יתממשו, מהלכי ההתפשטות החדשים של טראמפ – שלא הוזכרו כלל במהלך מסע הבחירות שלו – עשויים להיות משמעותיים אף יותר מרכישת לואיזיאנה מצרפת ב-1803 או רכישת אלסקה מרוסיה ב-1867. רבים משווים את רטוריקת טראמפ לדוקטרינת "הייעוד הגלוי" המשיחית של המאה ה-19, שהצדיקה את התפשטות ארצות הברית ביבשת ושימשה כבסיס למלחמת ארה"ב-מקסיקו בשנים 1846-1848.
ביחס למקסיקו השכנה, טראמפ הביע כוונה להגדיר את קרטלי הסמים הפועלים סמוך לגבול כארגוני טרור זרים. הגדרה כזו עשויה לספק לגיטימציה חוקית להתערבות צבאית אמריקאית בשטח מקסיקו, כולל תוכניותיו המוצהרות להפציץ מעבדות סמים ופנטניל במדינה.
סדרת ההצהרות הללו מגיעה בהמשך להערותיו כלפי קנדה. בפגישה עם ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, באחוזתו בפלורידה, דווח כי טראמפ העלה, כביכול בהומור, את האפשרות שקנדה תהפוך למדינה ה-51 של ארה"ב. ברשתות החברתיות אף התייחס לטרודו בלעג כ"מושל טרודו".
בשלב זה קשה להעריך האם מדובר בהצהרת כוונות לשינוי מדיניות דרמטי בכהונתו הקרובה, או בתרגיל יחסי ציבור נוסף. לכאורה, גישה זו סותרת את מדיניותו המוצהרת לצמצום המעורבות האמריקאית בזירה הבינלאומית ולהתמקדות בענייני פנים. עם זאת, ייתכן שטראמפ שואף לבצע בכהונתו השנייה מהלכים היסטוריים שיבטיחו את מקומו בדברי הימים, במיוחד לאור נטייתו המוכחת לנקוט צעדים בלתי צפויים ושנויים במחלוקת.
בלה בלה בלה
אדרבה, כמה שיותר טראמפ, כמה שפחות גויים אחרים.