ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכח הגישה היום (שני) את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לפי הדו"ח שהוגש, הוועדה המליצה להגדיל את תקציב הביטחון באופן דרסטי בסכום של 133 מיליארד שקלים בעשור הקרוב. מדובר בסכום העומד בין 9-ל-15 מיליארד שקלים לשנה.
הוועדה החלה את עבודתה בתחילת חודש אוגוסט, במטרה להמליץ על הכיוונים המרכזיים לבניין הכח לעשור הקרוב, תקציב הביטחון הנגזר מכך, והמשמעויות הכלכליות הנלוות להחלטות שיתקבלו. לוועדה הוצגו צרכי מערכת הביטחון ודגשי משרד האוצר ובנק ישראל.
הוועדה קיימה עשרות דיונים מעמיקים עם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי, בנק ישראל, האגף הממונה על השכר באוצר, ומערכת הביטחון.
כאמור, רה"מ והשרים קיבלו לידיהם את המלצות הועדה בלשכת ראש הממשלה בירושלים. בדיון השתתפו חברי הוועדה, המשקיפים בה ובכירי משרד האוצר ומשרד הביטחון. "העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות. נלמד את הדו"ח ונביא אותו להחלטות", אמר נתניהו.
"אני רוצה להודות לחברות וחברי הוועדה, ולך יעקב נגל, שעשיתם עבודה גדולה מאוד וחשובה מאוד לביטחון ישראל. אנחנו נמצאים בשינוי מצב יסודי במזרח-התיכון.
אנחנו ידענו במשך שנים שאיראן זה האיום הגדול ביותר עלינו, גם באופן ישיר וגם באמצעות שלוחיה. אנחנו דאגנו כמובן לפגוע בציר הזה, פגיעה קשה מאוד. אבל אנחנו עדים לכך ש-א' – הוא עדיין קיים, ו-ב' – שכוחות נוספים נכנסים לשטח, ואנחנו צריכים להיות תמיד ערוכים לקראת הבאות.
העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות; מעגל קרוב, מעגל רחוק, וכל מה שבאמצע. גם בסוגי החימוש ושאלת עצמאות החימוש של ישראל. ההתארגנות הפנימית שלנו; שאלת התת-קרקע; שאלות רבות אחרות שמופרטות כאן בדו"ח. אנחנו נלמד אותו, ואנחנו גם נביא אותו להחלטות.
אני רוצה להודות לך שוב, יעקב נגל, ולכם – למזכיר הוועדה, לכל מי שנתן בזה חלק. תודה מקרב לב על העבודה המאומצת. עמדתם בזמנים".
יו"ר הוועדה תא"ל (מיל') יעקב נגל הציג מספר דגשים:
1. סיכום הוועדה אינו טור מספרים. הוא כולל המלצות במנעד רחב של נושאים, מעבר לתקציב.
2. טיפוח ההון האנושי – נושא קריטי וחשוב מעין כמוהו, בשירות חובה, קבע ומילואים.
3. איראן היא האיום המרכזי ומולה נדרש להשקיע את עיקר בניין הכח וההיערכות. הנושאים המרכזיים בעבודת הוועדה והמלצותיה – היכולות ההתקפיות במעגל שלישי, ההגנה האווירית, ההגנה בגבולות, התאמת הכח הצה"לי לתפניות אפשריות, המוכנות ההגנתית בתת-קרקע ובניית עצמאות חימושית.
4. מעבר מתפישת "הכלה" והגנה לתפישה של "מניעה" ומוכנות, לצד בניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונאלית. בנוסף, מוכנות למלחמה מקדימה ומתקפת-מנע.
5. ההמלצות כוללות וקטור תקציבי להתעצמות וביטחון-שוטף, החל משנת 2025, תוך איזון בין צורכי הבטחון והיכולות הכלכליות של מדינת ישראל.
תובנות מרכזיות בהמלצות הוועדה:
1. על ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה, על כל המשתמע מכך, ולהיות ערוכה לכך בכל עת.
2. ביטחון ישראל יישען תמיד על היתרון האיכותי בכל המרכיבים, בדגש על האנשים, רוח לחימה, התפישות המתקדמות להפתעות והעליונות הטכנולוגית.
3. המלחמה מוכרעת ברובה בשלב בניין הכח. לכן צריך להשקיע בו את כל מה שניתן, לצד הכנת הכח לפעולה.
הוועדה מברכת על שיתוף-הפעולה עם כלל הגורמים שתרמו לביצוע עבודת הוועדה.
