אמילי דמארי ששוחררה לפני כשבועיים במסגרת הפעימה הראשונה בעסקת החטופים הנוכחית, שבה היום לבית ממנו נחטפה בבוקר יום שמחת תורה בשנה שעברה.
"היום חזרתי לבית שלי, לדירה שלי, לחמצן שהיה לי וכמעט נגמר", כתבה אמילי בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות. "חזרתי למקום שבו כל הסיוט שלי התחיל לפני 485 יום וסגרתי רק חלק מהמעגל שכל כך חיכיתי לסגור", הוסיפה.
החטופה שהפכה לאייקון כאשר הניפה את ידה לאות ניצחון על חמאס עם שחרורה, אותה יד ממנה נקטעו שתי אצבעות בעקבות ירי שספגה מידי מחבלי חמאס ביום הטבח. הוסיפה היום כי "כמוני, יש עוד 79 חטופים שצריכים לסגור את המעגל שלהם ומחכים להשלים את החסר. אסור לנו לעצור כאן. אנחנו חייבים להחזיר את כולם כולל כולם הביתה. את החיים לשיקום והנרצחים לקבורה".
את דבריה סיימה במילים: "את הניצחון האמיתי שלי ארגיש רק כשהם יחזרו".
אחיה של אמילי תום, פרסם גם הוא פוסט ברשת החברתית וכתב: "אמילי היום הגיעה לסגור מעגל לנצח את הניצחון הפרטי שלה ולחזור למקום שבו היא נחטפה בידי מפלצות החמאס. היא חזרה לשם ביחד איתנו המשפחה שלה ובליווי עוד מישהי שנכנסה אלינו למשפחה והפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה, רומי גונן".
תום שיתף בדבריו על תחושותיו המורכבות בביקור כאשר אמילי ורומי ישבו ליד הנשקייה של כפר עזה ומולן תמונה של אביב ברעם הי"ד. "הוא היה החבר הכי טוב שלי מכיתת הכוננות שנפל בקרב על הגנת הקיבוץ והציל תושבים רבים. הרגע הזה מצד אחד הוא הכי שמח שלי במלחמה הזאת ומצד שני הוא הרגע הכי עצוב שלי במלחמה הזאת. השמחה לצד העצב, החיים לצד האובדן. הרגע הזה היה כל כך שלם ומצד שני כל כך חסר".
תום התייחס למורכבות של עסקת החטופים ומחיריה הכבדים וכתב: "ככה בדיוק מרגיש גם ההסכם להחזרת החטופים. שמחה גדולה לראות את חטופינו חוזרים ובוקס בבטן הרכה לראות אוטובוסים של רוצחים שפלים משתחררים. זאת המורכבות. אבל בבקשה אל תעצרו. אנחנו חייבים לסיים את הסיוט של 79 משפחות החטופים. אנחנו חייבים לסיים את זה ולעשות הכל כדי שזה לא יחזור עוד פעם".
את דבריו חתם האח בפנייה למשפחות השכולות שחוות כאב רב בימים אלה וכתב: "משפחת ברעם ושאר משפחות השכול אני כל כך מצטער על מה שאתם חווים והאובדן הבלתי נתפס אני באמת מאחל לנו כעם שנהיה ראויים להם ולכם".
