חוק הגיוס ותקציב המדינה
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני התראיין לאריה זיסמן ביתד והתייחס למגעים לקידום חוק גיוס מוסכם והשאלה הגדולה האם יהדות התורה תתמוך בחוק התקציב שצריך לעבור בקרוב בלי שיוסדר קודם מעמדם של בני הישיבות.
"בוועדת חוץ וביטחון, עובדים על חוק הגיוס. כאשר הדברים יגיעו לכלל מעשה, ואם נתניהו יבקש להעביר תחילה את התקציב לפני חוק הגיוס, נשאל את גדולי ישראל ונפעל לפי החלטתם", אומר גפני ומבהיר: "ההכרעה אינה בידינו".
הימנעותו של גפני מהצבת אולטימטום ברור לראש הממשלה נתניהו בנוגע להסדרת מעמדם של בני הישיבות, נובעת מחשיבה אסטרטגית של הסיעות החרדיות שמבינות כי בעת הזו כל אמירה בנושא מזיקה יותר מאשר מועילה. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי מיהר לשגר את שריו ויועציו להבהיר כי ש"ס לא תפרוש מהממשלה לעולם ועד רגע אחרי שבטעות התבטא באופן שאיים על מצביעי הימין כי בלי חוק גיוס לא תהיה ממשלה.
העובדות הן ברורות וידועות. המפלגות החרדיות שתיהן, גם ש"ס וגם יהדות התורה, לא יוכלו להישאר בקואליציה שמגדירה לומדי תורה כעבריינים. ככל הנראה גם לא יועבר חוק תקציב ללא הבטחת מעמדם של תלמידי הישיבות שיוכלו להמשיך ללמוד באין מפריע. המטרה בהקשר הזה ברורה לכולם, המעשים מתבצעים מאחורי הקלעים בעיקר וטוב שכך לטובת כולנו.
החרמת טקס מינוי יצחק עמית לנשיא העליון
גפני התייחס להחרמת טקס מינויו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואומר: "זה בכלל לא מעניין אותנו מי יהיה שם הנשיא. בית המשפט העליון אינו יודע מה זו מדינה יהודית. פסיקותיו בדרך כלל נגדנו ללא קשר לזהות הנשיא. גם אם יהיה שם נשיא מ'הציונות הדתית', זה לא ישנה הרבה וגם הוא יטיף לנו מה זה לימוד תורה. ולכן מבחינתנו ממש לא משנה מי יהיה שם הנשיא".
בנוגע לעסקת החטופים גפני מעריך כי "החמאס ימשיך וישחרר גם השבוע שלושה חטופים והעסקה תימשך". גפני הוסיף והביע מחאה על ההודעות של לשכת ראש הממשלה שיוצאות מידי שבוע במהלך השבת תוך זלזול חמור בקדושת השבת ואומר: "לאחרונה ראיתי את בני גנץ צועד מולי במסדרון. בצד היה גם אחד מעוזריו של ראה"מ. עצרתי ליד גנץ ואמרתי לו בקול: נהגת בכבוד רב כאשר נמנעת מלהוציא הודעות בשבת שעברה על שחרור החטופים עד מוצאי שבת'. הדברים נאמרו בקול רם במכוון ולא היה מי שלא שמע אותם במסדרון כולל אנשי נתניהו. מכלל הן אתה שומע לאו. לכולם היה ברורים הדברים".
תביט לי בעיניים – "לא רוצה"
סערה תקשורתית התחוללה השבוע לאחר שאב שכול ביקש מח"כ משה גפני להביט לו בעיניים כשהוא מדבר על החובה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה והמחדלים שהובילו לפריצתה. גפני בתגובה לחש: "לא רוצה", למרות שבדרך כלל הוא נוהג בכבוד מולג במשפחות החטופים והמשפחות השכולות, התקשורת כולה עטה על המקרה וטענה כי גפני מזלזל בכאב השכול.
הבוקר מתפרס ריאיון של גפני לאריה זיסמן ביתד נאמן בו גפני מצר על שאמר ומבהיר: "אגד את האמת, זה היה באמת מיותר. בדיעבד, הייתי צריך פשוט לשתוק כפי שאני נוהג בדרך כלל. לא הייתי צריך לומר את זה". מודה ועוזב.
גפני מפרט ומסביר מה בכל זאת גרם לו להתבטא כך ומספר: "הגיעו אלי משפחות החטופים לוועדה בשבוע שעבר, כמו כל שבוע ונתתי להם לומר את הדברים", משיב יו"ר ועדת הכספים, "הפעם דיברו על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אחת האימהות אמרה שהיא מבקשת לקבוע פגישה והסכמתי. אני נפגש הרבה עם משפחות החטופים ורואה חובה בכך. לאחר שהיא תיאמה את המפגש עם עוזרי, קבענו שיגיעו שני נציגים. בפועל הגיעו 15. ישבתי ודיברתי עימם, והסברתי שבעניין החטופים, עמדתנו ברורה כפי שקיבלנו מגדולי ישראל, לתמוך בעסקה ולהחזיר את כל החטופים. אבל בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית, יש צדדים לכאן ולכאן, ולבטח זה לא פיקוח נפש, ואנו נשאל את גדולי ישראל כפי שתמיד אנו עושים ובהתאם לכך ננהג".
גפני המשיך וסיפר: "אמרתי להם כדוגמה, שהייתה כתבה ב'יתד נאמן', שביום הטבח הגיעו משפטי נים לבור בקריה ולא נתנו לצוות המבצעי לקבל החלטות מבצעיות בהיעדר החלטת קבינט ובגלל מניעות משפטיות נוספות. שאלתי אותם, האם גם את זה הוועדה תחקור".
"כעבור כמה ימים אני שומע שהיו שם מי שהקליטו בסתר את הדברים ללא רשותי, העבירו לתקשורת, שעשתה מניפולציה עם מה שאמרתי. וזה אחרי שכיבדתי אותם, נתתי להם לדבר, הרשיתי שיכנסו 15 לפגישה ולא 2, ועכשיו (שלשום) מגיעים לי שוב לוועדה, ואני נותן להם לדבר, ואז מבקשים שאביט בעיניים. זה כבר היה יותר מדי עבורי ואמרתי מה שאמרתי. בדיעבד זה באמת לא היה נכון. אבל זה הרקע לכל מה שהיה, ולבטח אי אפשר להאשים אותי באי כיבוד המשפחות השכולות והחטופים. כל מי שנמצא בוועדה, רואה את ההתחשבות והרגישות שלנו כלפיהם".




















