השב"כ פרסם היום (שלישי) את ממצאי התחקיר הפנימי שנערך בעקבות הכישלון המודיעיני שהוביל למתקפת ה-7 באוקטובר. הדוח קובע כי הארגון נושא באחריות ארגונית למחדל, אך בו בזמן מפנה רמזים ברורים כלפי הממשלה, ובעיקר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר.
חמש הסיבות האסטרטגיות למחדל
בתאריך 7.10.2023 בשעה 06:29 פתח חמאס במתקפה רחבה אשר לא זוהתה ככזו על ידי שב"כ, ובכך כשל הארגון במשימתו.
תחקיר שירות הביטחון הכללי הינו תחקיר מקיף שכלל תחקור פנימי של כלל היחידות המעורבות באופן ישיר ובאופן עקיף. במקביל הוקמה מנהלת תחקיר עצמאית שכללה בכירים לשעבר בארגון ומחוצה לו, אשר הניחה בפני מטה השירות מצע הכולל ממצאים, מסקנות והמלצות.
הסיבות המרכזיות לאי מתן התרעה
1. טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו", לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה לאיום ייחוס.
2. היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע השתנות האיום מארגון טרור לארגון צבאי.
3. אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, מענים שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא.
4. במהלך הלילה של 6-7 באוקטובר – פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית, עבודה שלא על פי התו"ל (תורת הלחימה) הסיכולי, היתוך חסר עם מידע מצה"ל, היעדר שימוש במודל התרעה.
5. פערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין.
6. ההערכה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ולא עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה.
7. ברקע הדברים:
– הבנה שגויה בשב"כ של חוזק המכשול ושל המענה המבצעי הצה"לי בגזרה בליל ה-6-7/10.
– כוונות חמאס לא אותגרו מספיק בהערכות מתחרות. בצד אלו, התקיימה מדיניות של שימור שקט בזירה.
– מודיעין מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של השב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה.
הסיבות המרכזיות לבניית כוחה של חמאס שאפשרו את יציאתה למתקפה
1. מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מאסיבית.
2. הזרמת כספים קטרים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות.
3. כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל.
4. ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
5. משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, כל אלה היוו זרזים להחלטה לצאת למערכה.
ממצאים מרכזיים בתחום המודיעין
– תכנית חמאס למתקפה רחבה המכונה "וועד אלאאח'ירה" (או כפי שכונתה בישראל "חומות יריחו"), הגיעה לידי שב"כ בשני גלגולים שונים – בשנת 2018 ובשנת 2022. תוכניות אלו לא עובדו לכדי איומי ייחוס ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית.
– בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
– בשעה 03:03 הופץ ע"י שב"כ למערכת (צה"ל, משטרה, מל"ל) מידע התרעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".
– ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאיפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.
– עד ה-7/10 בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה, בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. בשני המועדים הללו חמאס לא יצא לפיגוע/מתקפה.
– בליל 7/10 בשעה 04:30 ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות. בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה.
– נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי ולא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן.
עיקר הסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים
– האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב.
– פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט).
– חלוקת האחריות בין השב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים.
– פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה.
– החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה.
– כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7/10 ובמיוחד בליל 6-7/10.
הדרך ל-7.10: תפיסת השב"כ את האיום החמאסי מרצועת עזה
– החל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות "הסדרית" שכללה מתן הקלות לרצועה בתמורה לריסון. במקביל, פותחו מענים הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.
– שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק. באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית, נכתב לדרג המדיני כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה".
– חמאס ניצלה את השנים האלה לצורך בניית כוחה הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר.
– שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו ע"י שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל על רקע השסע החברתי, סוגיות הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה.
## פעולות שב"כ מיד לאחר פרוץ המלחמה
כבר במהלך היממה הראשונה למלחמה בוצעו בשב"כ פעולות רבות, ביניהן:
1. פתיחת חפ"קי לחימה
2. פתיחת חפ"ק ייעודי לפיקוח אחרי חטופים
3. הקמת חמ"ל לזיהוי נעדרים
4. פתיחת חפ"ק לאיתור חוליות חודרות
5. פתיחת חפ"ק לסיכול בכירי חמאס ברצועת עזה ובחו"ל
6. הקמת חמ"ל לאיתור וסיכול פושטים שלקחו חלק בטבח
7. תגבור מתקן החקירות לחקירת עצורי הנוח'בה מהפשיטה
8. שליחת כוח ייעודי לצפון למוכנות לחדירת כוח רדואן
לקחים ושינויים ארגוניים
בעקבות התחקיר הוחלט על מספר שינויים ארגוניים שרובם כבר נכנסו לתוקף:
1. הקמת מכלול בקרה על מודיעין התרעתי "און ליין"
2. בחינת עומק, אתגור תפיסות ומימוש שינויים בחטיבת המחקר
3. הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל
4. הקמת מחלקת חוקרים לטיפול בנחקרים מרצועת עזה
5. שינוי פריסת יחידות היומינט אל מול רצועת עזה
6. יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית
7. חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל בכל הזירות
8. עבודת מטה רחבה לשיפור מערך המידע ושילוביות עם יחידה 8200
סיכום
שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה ב-7/10. ההתרעה שהועברה בליל 7/10 לא תורגמה להנחיות אופרטיביות מספקות. התחקיר המקיף שבוצע הצביע על שורת סיבות מקצועיות וניהוליות שהובילו לכשל. הכשלים הארגוניים נבחנו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים.
בעז"ה
"האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה" – היינו, ההתנתקות הארורה שהביאה את ה7 לאוקטובר.
וגם – אם בן גביר לא היה עולה להר הבית ה7 לאוקטובר לא היה קורה..
חלמאים מארץ החלמאים.
כזה טמטום שפרסמו זאת כרגע
אשכרה אף אחד! מהארגון המושחת הזה לא התפטר. בשונה מצהל. גוף של סיאוב ושחיתות פועל במחשכים בלי בקרה בכלל. רק על יהודים הם חזקים
הקונספירציה (המתקבלת על הדעת) שהשב"כ איפשר את המתקפה בכדי להפיל את נתניהו. כיון שכך חייב להיות שבשורה התחתונה הוא אשם, אחרת מה הרווחנו ? רק אין יראת וגו'…