פרטים חדשים: הכוחות הגיעו לשדרות ואופקים – העוטף נשכח

נתונים שנחשפים מתוך תחקירי הקרבות ב-7 באוקטובר מראים תמונה מדאיגה של חוסר תיאום בפיקוד ושליחת כוחות למוקדים הלא נכונים בזמן אמת. בעוד הקרבות הקשים ביותר התרחשו ביישובי עוטף עזה, חלק ניכר מהכוחות נשלח לאזורים שבהם הלחימה כבר הסתיימה, בעוד יישובים תחת מתקפה נותרו ללא תגבור מספק, כך חושף עומרי מניב.

חלוקת הכוחות במהלך המתקפה

בשעה 11:00 בבוקר, 7 שעות מתחילת המתקפה: מעל 600 לוחמים התרכזו בשדרות, אף שהקרבות שם הסתיימו כבר בשעה 9:00. בכל שאר עוטף עזה – רק 200-250 לוחמים.

בשעה 13:30: מעל 600 לוחמים באופקים, שם הקרבות הסתיימו כבר ב-9:30 בבוקר. בכל יתר עוטף עזה – 350 לוחמים בלבד.

התחקירים מעלים כי מוקדים קריטיים, שבהם התרחש טבח נרחב, כמו נחל עוז וניר עוז, נותרו כמעט ללא מענה, בזמן שלוחמים ומפקדים רבים התרכזו בערים שבהן לא הייתה לוחמה פעילה.

מדוע זה קרה?

אחד הגורמים המרכזיים לכשל היה טנדר של מחבלים שנראה כבר ב-6:45 בבוקר ובגלל שתיעוד שלו הופץ ברשתות החברתיות, כוחות גדולים זרמו לשדרות – למרות שעד השעה 9:00 כבר לא נותרו שם מחבלים פעילים. למרות זאת, בשעה 10:30 הגיעו לשדרות 450 לוחמי גדוד רותם שהגיעו מהגולן, בנוסף לבי"ס לצנחנים שסייר בעיר.

המפקדים הבכירים התרכזו גם הם בשדרות: מח"ט גבעתי, מח"ט הצנחנים, ממ"ז דרום במשטרה, ומפקד החטיבה הטקטית במג"ב – אך אף אחד מהם לא לקח פיקוד על העיר. כך נוצר מצב שבו לא הייתה החלטה להזרים כוחות למוקדים הקריטיים שבהם עדיין התרחשו קרבות קשים.

הוראות סותרות והשלכות חמורות

כוח משמעותי נוסף – מאות לוחמי גדוד דקל מבה"ד 1 – הוזעק על ידי קצינה באוגדת עזה לצומת סעד, כדי לסייע בנחל עוז וכפר עזה שהיו תחת מתקפה. אולם, קצין האג"ם של פיקוד דרום, אפרים אבני, שינה את הפקודה והורה להם להגיע לאופקים – זאת מבלי לעדכן את האוגדה, שהייתה בטוחה כי כוח משמעותי בדרכו אל הקיבוצים המותקפים.

בפועל, במשך ארבע שעות סרקו מאות לוחמי גדוד דקל את רחובות אופקים, אך לא ירו אף כדור אחד – בזמן שבשעה 13:30, באותה שעה שבה מעל 600 לוחמים היו באופקים, רק 350 לוחמים תגברו את כל יתר יישובי עוטף עזה.

התוצאה:

ב-9:30 הקרבות באופקים הסתיימו, אך כוחות רבים המשיכו לזרום לשם.

ב-13:30, המחבל האחרון עזב את ניר עוז, מבלי שנורה שם כדור אחד מצד לוחמי צה"ל.

הפיקוד לא הבחין בזמן אמת בפיזור הלא יעיל של הכוחות, למרות שתמונת המצב הייתה ברורה באמצעי התקשורת.

התחקירים מעלים תמונה של כשל פיקודי משמעותי, חוסר סנכרון בין הכוחות והחלטות שהתבססו על תמונת מצב חלקית מאוד. מחדלים אלה הובילו לכך שיישובים שהיו תחת מתקפה ממושכת נותרו ללא סיוע קרקעי מספק, בזמן שכוחות רבים התרכזו באזורים שבהם הקרבות כבר הסתיימו שעות קודם לכן.