דוח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים בניהול זיכיון ים המלח שניתן למפעלי ים המלח (מי"ה), בדגש על היבטי סביבה ומקרקעין. הדוח מצביע על אוזלת יד ממשלתית מתמשכת בפיקוח על שטח עצום (652 קמ"ר) המכיל אחד מאוצרות הטבע החשובים של ישראל.
הממצאים העיקריים:
פיקוח סביבתי לקוי: המשרד להגנת הסביבה לא עדכן תנאים סביבתיים במשך 15-25 שנה, ולא קבע תנאים לתשתיות תעשייתיות רבות מחוץ לשטח המפעלים.
נזקים סביבתיים מתמשכים: תועדו אירועי זיהום חמורים, כולל 8 דליפות חומרים מזהמים לשמורת הטבע מדבר יהודה, זליגת אשלג ופגיעה במערכות אקולוגיות.
כרייה ללא פיקוח: משרד האנרגיה לא אסדר את פעילות הכרייה הנרחבת, לא דרש רישיונות, ולא גבה תשלומים. הסכום המשוער שלא נגבה בעשור האחרון מגיע ליותר מ-120 מיליון ש"ח.
אי-גביית תשלומים על קרקעות: רשות מקרקעי ישראל לא גבתה תשלומים על שימושים נרחבים בקרקעות, לא שינתה את מעמד הקרקעות כנדרש, ולא קיימה פיקוח בשטח.
מפגעי פסולת ענקיים: מי"ה מייצרת כמויות אדירות של פסולת (כ-2 מיליון טונות בשנה) ללא הסדרה או חיוב בהיטל הטמנה, שהיה יכול להגיע ל-90-135 מיליון ש"ח בשנה 2023 בלבד.
תיאום לקוי בין רשויות: נמצאו פערי מידע משמעותיים בין הגופים המפקחים, מה שמנע טיפול יעיל בבעיות.
מסקנות והמלצות:
המבקר קובע כי "מדינת ישראל נכשלה בניהול זיכיון ים המלח" וקורא לשרים ולמקבלי ההחלטות לפעול בנחישות לתיקון הליקויים. הוא ממליץ לשקול הקמת גוף מתכלל ייעודי לניהול הזיכיון העתידי (הזיכיון הנוכחי מסתיים ב-2030) ולהחיל את ביקורת המדינה על בעל הזיכיון בכל הנוגע לפעילותו בים המלח.
