יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, התארח אצל איש התקשורת שניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך' לשיחה עמוקה ומקיפה על מצב מערכת המשפט בישראל וחשף כי ראש השב"כ הסתיר ממנו מידע חשוב.
במהלך השיחה ב"כור ההיתוך", רוטמן מקדיש תשומת לב מיוחדת למה שהוא רואה כהתנהלות בעייתית של ראש השב"כ, רונן בר, בנוגע לסירובו למסור מידע לוועדות הכנסת, ובפרט לוועדת החוקה, חוק ומשפט שבראשותו.
לדבריו, מדובר בדפוס חוזר ונשנה של התחמקות מפיקוח דמוקרטי, שמגיע עד כדי הפרת חוק ברורה ומכוונת. "אני יושב ראש ועדה שאמורה לפקח על השב"כ בנושא מסוים", הוא אומר, "ביקשתי ממנו מידע – הוא לא נתן לי. הוא חייב למסור לי אותו על פי חוק. הוא עבריין על החוק".
רוטמן מתאר כיצד הוא נתקל בסירוב זה שוב ושוב, לא רק בנושאים ספציפיים שהוא ביקש לבדוק, אלא גם בהקשרים רחבים יותר של פעילות השב"כ. הוא מזכיר תלונה רשמית שהגיש לראש הממשלה בנושא, כצעד שנועד להדגיש את חומרת המצב: "אמרתי לו – תקשיב, אני יו"ר ועדה שמפקחת על השב"כ, ביקשתי מידע, והוא לא נמסר לי. זה לא חוקי". לדבריו, הסירוב של בר אינו מקרה חד-פעמי, אלא חלק ממגמה רחבה יותר של "דיפ סטייט" – מערכת פקידותית שפועלת בניגוד לרצון הדרג הנבחר ומסתירה ממנו מידע קריטי.
הוא ממחיש את הבעיה באמצעות דוגמאות נוספות מעבר לוועדת החוקה. "רק לפני יומיים מילאתי מקום בוועדת הכספים", הוא מספר, "גם שם ביקשו מידע תקציבי מנציג ביטחוני – הוא סירב לתת אותו. עשו ישיבה חסויה, וגם שם לא קיבלו כלום". רוטמן רואה בכך עדות להתנהלות שיטתית של גורמי ביטחון ומשפט שמתנערים מחובתם לדווח לכנסת, שהיא הגוף המייצג את רצון העם. "זה לא קורה רק אצלי", הוא מדגיש, "זה קורה בכל מקום שבו הכנסת מבקשת לפקח".
רוטמן מעלה גם חשדות לגבי קשרים אישיים בין רונן בר לגורמים אחרים במערכת המשפטית, בהם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ונדב ארגמן (ראש השב"כ לשעבר). הוא מזכיר דיווח על קשרים לכאורה בין השניים: "ביקשתי לדעת מה הקשרים האלה, כי אני גורם מפקח בכנסת. לא קיבלתי תשובה". לדבריו, הסירוב הזה מעורר חשד שיש כאן ניסיון להסתיר מידע שעשוי לחשוף ניגודי עניינים או השפעה פסולה על קבלת ההחלטות.
"אני לא טוען כלום", הוא מבהיר בשיחה עם שניאור ובר, "אני שואל שאלות. אבל כשלא עונים לי, זה מחזק את התחושה שמשהו לא בסדר". הוא מדגיש כי חובת השקיפות של השב"כ כלפי הכנסת היא לא עניין של חסד, אלא
דרישה חוקית בסיסית במדינה דמוקרטית. "מי שמפר את החוק בצורה כזו לא יכול להמשיך בתפקידו", הוא קובע.
למרות המלחמה המתחדשת, רוטמן מתעקש כי יש להמשיך בקידום הרפורמה המשפטית: "אין שום סיבה שמערכת המשפט תמשיך להשתולל בזמן הזה. זה משפיע על המלחמה". הוא טוען כי השינויים שהוא מקדם אינם קוסמטיים, אלא נחוצים לתיקון מהותי של המערכת, ומבקר את מי שמציע הקמת בית משפט לחוקה כפתרון: "מי אמור לבחון את הסבירות של חוקי הכנסת? הציבור, לא שופטים".
עלה והצלח