בית המשפט העליון נעתר אתמול לבקשת פרקליטות המדינה לדחות בפעם השלישית את מועד הגשת התגובה המקדמית לעתירה שהוגשה על ידי ארגון "אמת ליעקב" נגד משרד הביטחון. העתירה עוסקת בטענות להפרת דיני הפרטיות בהליכי גיוס מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) מהמגזר החרדי.
במוקד העתירה עומדת הטענה כי משרד הביטחון נוקט במדיניות מפלה בהוצאת צווי גיוס למלש"בים חרדים, תוך הפרה של חוקי הגנת הפרטיות. לפי הנטען בעתירה, צווי הגיוס נשלחו תוך שימוש במאגר נתונים של המוסד לביטוח לאומי שנמסר לצה"ל באופן בלתי חוקי.
מסלול ההליכים המשפטיים מעיד על קושי מצד המדינה להגיש את תגובתה במועד:
ב-18 בפברואר 2025, קבע בית המשפט העליון כי על המשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ה-18 במרץ 2025
ב-19 במרץ 2025, ניתנה ארכה ראשונה להגשת התגובה עד ל-25 במרץ 2025
ב-25 במרץ 2025, המדינה ביקשה ארכה נוספת עד ל-8 באפריל 2025
על פי המידע שנמסר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הנחתה ב-17 במרץ את היועצת המשפטית של מערכת הביטחון להחריף את צעדי האכיפה כנגד מקבלי הצווים. צעד זה מעיד על הרגישות הגבוהה של הנושא והמעורבות הבכירה בטיפול בו.
נציגי ארגון "אמת ליעקב" הסכימו לארכה המבוקשת, אך הציבו תנאי משמעותי: שלא ינקטו צעדי אכיפה כנגד מלש"בים חרדים שצווי הגיוס נשלחו אליהם באופן שלטענתם היה מפלה ובניגוד לדיני הפרטיות.
למרות המחלוקת, בית המשפט העליון קיבל את בקשת המדינה וקבע כי התגובה המקדמית תוגש עד ה-8 באפריל 2025. בינתיים, המתח סביב סוגיית גיוס החרדים ממשיך ללוות את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל.
