חודשים ספורים לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, הופצה ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) "תוכנית הודנה" – הסדרה ארוכת טווח עם ארגון הטרור חמאס. המסמך, שהופץ ב-11 ביוני 2023, נכתב בידי מפקד היחידה אלוף רסאן עליאן, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ובשיתוף השב"כ ופיקוד הדרום, ונשלח גם לשר הביטחון דאז יואב גלנט, כך נחשף בערוץ 12.
"מקבץ התנאים והתלכדות הווקטורים בזירות השונות יוצרים הזדמנות לקידום רעיון ההודנה באמצעות השותפים – המצרי והקטארי", נכתב במסמך. "תנאים אלו מבטיחים יציבות ארוכת טווח וצמצום ההתעצמות של חמאס ברצועה. ניכר שחמאס מעוניינת לקדם הבנות השקולות למעין הסכם הבנות, מהלך שעשוי לחזק את כוחם של הגורמים המתונים יותר בהנהגת חמאס".
בעוד ישראל מקדמת תוכניות הסדרה, יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, כבר קבע את מועד המתקפה – 7 באוקטובר. ה"דו-שיח" של ארגון הטרור מול ישראל היה למעשה מהלך הטעיה כחלק מתוכנית הונאה שנהגתה בידי סינוואר עוד באפריל 2022. לפי התוכנית, חמאס יפעל כביכול למהלך של הסדרה מול ישראל, אך במקביל יכין את המתקפה – וידאג שישראל תיוותר שבויה בקונספציה.
המסמך גובש על רקע התקדמות במה שכונה אז "הסדרה" מול חמאס. במאי 2023 התקיימה פגישה בקהיר בהשתתפות נציגים של שב"כ וצה"ל בראשות האלוף עליאן, שבה הציגו המצרים יוזמה לתוכנית הודנה מול חמאס. עם שובה של המשלחת לישראל, התגבש צוות חשיבה של המתפ"ש עם נציגי השב"כ ופיקוד דרום, ולאחר מספר מפגשים הופצה תוכנית ההודנה.
בדיון שהתקיים יום לאחר הפצת התוכנית – בנושא "משטר הביטחון ברצועת עזה" – השתתפו בכירי צה"ל, ביניהם ראש אמ"ן דאז אהרון חליווה, מפקד חיל האוויר תומר בר, מפקד פיקוד דרום אליעזר טולדנו והמתפ"ש עצמו. בסיום הדיון, הרמטכ"ל המליץ על הצעה רחבה ל"הודנה" והנחה לפעול מול המתווכים ואף לבחון קיום מפגש מתווכים.
חודש לאחר הדיון בצה"ל, התכנס הקבינט לדיון ראשון מאז הקמת הממשלה בנושא עזה. המל"ל הציג את התוכניות לרצועה: מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן ובחינת פתרונות ארוכי טווח ליציבות ממושכת. בסיום הדיון בראשות ראש הממשלה נתניהו, נקבע שיש לקדם את ההסדרה האזרחית עם חמאס תוך עמידה על הדרישות הישראליות בהתאם לשלבים שהוגדרו בידי המתפ"ש.
במסמך ההודנה, המתפ"ש הציע: "קבלה בפועל של שלטון חמאס והענקת היתר עבורו לבסס את השפעתו בזירה הפלסטינית, לצד הרחבת זיקותיו עם גורמים אזוריים". עם זאת, ביחידה חששו שהתוכנית תיוחס לישראל ולכן המליצו: "לבחון מול השחקן המצרי היתכנות קיום רעיון ההודנה ארוכת הטווח. ההיגיון של ההודנא מבוסס על יצירת יוזמה מצרית, לא ישראלית".
במסמך נכתב: "יש חשש עמוק של חמאס מהיקלעות להסלמה נוספת בעת הנוכחית, היא מורתעת מאוד מכך (לרבות ראשי האגף הנצי והזרוע הצבאית), אולם מנגד חוששת באופן בסיסי מאיבוד ההתקדמות האזרחית בשנתיים האחרונות".
ביחידת מתפ"ש סברו אז שגם במבצע "שומר חומות" נוצרה התרעה ממשית. התפיסה הייתה שבין חמאס לבין הג'יהאד האיסלאמי ישנו בידול – וחמאס גילה אחריות כשלטון ולא הצטרף ללחימה, כפי שעלה גם מהערכת אמ"ן. "הג'יהאד האיסלאמי מאתגר את המדיניות החדשה של חמאס מול ישראל", העריכו.
במקביל למהלכים המדיניים, זרמו לרצועת עזה במשך שנים סכומי כסף גדולים – בידיעה ובאישור הממשלה. מדובר ב"מזוודות הדולרים" מקטאר וגם בסכומים שהועברו לאונר"א, סוכנות האו"ם שבדיעבד התברר כי שירתה את חמאס.
אונר"א הכניסה לרצועת עזה כ-160 מיליון דולר בשנה במשך למעלה מעשור. כך למשל, מסמך שהוציא המתפ"ש ב-2015 מלמד על העברת 13.5 מיליון דולר במזומן מישראל אל הרצועה עבור משכורות פקידי אונר"א.
ב-2018 החליט הנשיא טראמפ על הפסקת המימון האמריקני לארגון בעקבות מידע על התנהלותו, אך ישראל המשיכה לאפשר זרימת כספים. בישראל העריכו שאונר"א היא "גורם מייצב". צחי הנגבי ומפקד המתפ"ש אף נשלחו לגרמניה לשכנע אותה לספק מזומנים במקום המימון שקיצצו האמריקנים.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר לחדשות 12: "היחידה פעלה ועודנה פועלת ליישום מדיניות הדרג המדיני בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה, בהסתמך על הערכת המצב המבצעית והמודיעינית. מדובר במסמך המציג הצעה מצרית מיוני 2023 ולא ביוזמה ישראלית עצמאית. גם במקרה הזה הדיונים התקיימו בהתאם למדיניות הדרג המדיני".
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט: "יש להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל מה שאירע לפחות בעשור שקדם ל-7 באוקטובר. עליה לחקור אותי ואת כל הגורמים המדיניים והצבאים שמכהנים וכיהנו בתפקידים הרלוונטיים".
לשכת ראש הממשלה מסרה: "מעולם צחי הנגבי לא נשלח על-ידי ראש הממשלה לגרמניה בשום נושא, ולא היה לו כל קשר לגרמניה בעת כהונתו כשר לשת״פ אזורי, או לתקציב אונר״א. בספטמבר 2023, בעקבות מחאות הגדר שיזמה חמאס, העביר ארגון הטרור רשימת דרישות מפליגה להסדרה ארוכת-טווח שכללה הטבות כלכליות והקמת תשתיות לאומיות בעזה. בסדרת דיונים שהתקיימו על כך בראשות ראש הממשלה, הציגו כלל ראשי מערכת הביטחון עמדה הדוגלת בגיבוש הבנות מול חמאס וכן בחינת הסדרה ארוכת-טווח שתביא ליציבות. הרמטכ"ל העריך כי לא נכון להגיע להסלמה וכי שיפור המצב הכלכלי בעזה תואם אינטרס ישראלי; ראש השב"כ קבע כי אין לחמאס כל אינטרס בסבב לחימה כעת; ושר הביטחון קבע כי שיפור המצב הכלכלי בעזה הוא אינטרס ישראלי.
