בנאום מרגש שיתפה יעל אימו של החטוף המשוחרר עידן אלכסנדר את תחושותיה, בעקבות חזרתו של בנה לזרועותיה לאחר 584 ימים ארוכים בשבי החמאס.
״אתמול עידן שוחרר משבי החמאס לאחר שנחטף והוחזק במנהרות של עזה במשך 584 ימים", סיפרה יעל בפתח דבריה. "כל יום שעבר הוא כמו נצח, כל דקה היא מאבק בין תקווה לייאוש".
יעל תיארה את התחושות ברגע המפגש המחודש עם בנה: "הרגע שבו חיבקתי לראשונה את עידני שלי אחרי 584 ימים – היה הרגע שבו הזמן עצר", סיפרה יעל בהתרגשות. "הדופק שלי שב לפעום עם שלו. הנשימה שלי חזרה כשהרגשתי אותו בין זרועותיי. המשפחה שלי חזרה להיות שלמה".
"אבל יחד עם האור שבמפגש – בא גם הכאב", הוסיפה יעל, ותיארה את סיפוריו הקשים של עידן על תקופת שהותו בשבי החמאס. "הלב שלנו נקרע כשעידן התחיל לספר על הקושי הבלתי נתפס, על הפחד היומיומי – אם ישרוד את הלילה. על הרעב, המחסור במים, התנאים הסניטריים המזעזעים".
"אבל הצליל הנורא מכל שעידן פחד ממנו אלו היו צלילי המלחמה המתנהלת מעל ראשם", הוסיפה יעל. "פיצוצים מחרישי אוזניים, שריקות של טילים, קולות של קריסה, התמוטטות ואדמה רועדת. כל רגע היה עלול להיות הרגע האחרון. בעוד העולם שומע “הפצצה” – עידן שמע את התקווה מתרחקת".
"עידני שלי, גיבור שלי, אתה שרדת את התופת – וחזרת ממנה. אבל מה עם החטופים שעדיין שומעים את אותם צלילים מחרידים? מה עם האימה שהם חיים בה בכל רגע?", תהתה יעל. "הגיהנום שעברת – הוא הגיהנום שהם עדיין בתוכו. הלב שלי חזר לפעום – אבל עד שכולם ישובו, הוא לא ימצא מנוחה".
בהמשך דבריהו הודתה יעל לכל המעורבים בשחרורו של בנה: "אני רוצה להודות לנשיא דונלד טראמפ, לסטיב ויטקוף, לאדם בוהלר ולכל אנשי הממשל האמריקאי שעשו ימים כלילות במאמץ להחזיר את הבן שלי, וממשיכים במאמץ עד שכל 58 החטופים יחזרו הביתה".
"אני רוצה להודות לעם הנפלא שלנו בישראל ומחוצה לה – על הלב הפתוח, היד המושטת, ועל התמיכה האינסופית", הוסיפה יעל בהתרגשות. "כולכם הגשמתם את הציווי הגדול מכולם: “ואהבת לרעך כמוך”".
"בישראל, הלב של העם חזק, חד וברור: רוב עצום של הציבור – מכל קצוות החברה – מאמין שהחזרת החטופים היא חובה עליונה, מוסרית, יהודית ולאומית. זה לא נושא של ימין או שמאל. לא של דת או לאום. זה נושא של לב אנושי", ציינה יעל. "אני קוראת לממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו– להקשיב לקול הזה. העם מאוחד. העם מבקש להציב את החזרת החטופים. כולם. מעל הכול. זה הזמן לבחור באחדות. זה הזמן לבחור במעשים".
"אני אומרת בצורה הברורה ביותר: חזרתו של עידני חייבת להיות רק ההתחלה. כל החטופים חייבים לחזור הביתה בהקדם – החיים לשיקום, והחללים לקבורה ראויה. אין לנו זכות לעצור עד שזה יקרה", סיכמה אם החטוף לשעבר. "הזמן אוזל. העולם מסתכל. וההיסטוריה תזכור״.
אם לא הפיצוצים שדחקן את חמאס לפינה שום בקשה אמריקאית לא הייתה נענית, מטה המשפחות שוטף למשפחות את המוח.
מנהלת מאבק בחיילנו. לא מרגש ולא ישר
בס״ד.
מי שטף לה לגב את הראש. נראה שגם הנשיא שלה מסתייג מן הדרישות שלה.
עם כל האמפטיה שיש לנו לאנשים שעמדו בגבורה נפשית והחזיקו מעמד והכאב והחששות שלהם לשלומו של בנם. ולמרות כל החשש מוצדק, אבל לא היא שתכתיב לממשלה את דרך הפעולה נגד הצוררים הנאצים, אשר עשו את מה שעשו וממשיכים בדרכם.
סכנת החמאס על יושבי ארץ ישראל היא סכנה קיומית,
רק השמאל ההזוי – שהביא בשאננותו – על עם ישראל את האסון הגדול מאז השואה.
הרי החמאס וממשיך ומתאמץ להמשיך ולהכות בנו. ״הקם להורגך, השכם להורגו״, קבעו חכמי ישראל.
עם כל הכאב, אין ברירה.
סליחה גב״ אלכסנדר, אפשר לחיות בתל אביב , אפשר לגור בניויורק , במיאמי.
אבל מדיניות ופעולות צבאיות הם ענינה של ממשלת ישראל. לאזרחים ולאורחים, חשובים, ככל שיהיו אין כאן מעמד.
עוד משהו. איננו מבינים מה מוצא האתר הזה מקום להדהד מסרים שמלאניים?