היועצת המשפטית: לנתניהו אין סמכות למנות את ראש השב"כ הבא

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לאחר החלטת בג"ץ כי היות שבית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להמנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב״כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. הנחיות יגובשו בימים הקרובים.

יו״ר הקואליציה אופיר כ"ץ קרא שלא להקשיב להנחיית היועמ"שית שמונעת מנתניהו למנות ראש שב"כ חדש: "מעולם לא ראיתי הכנה זריזה כל-כך של חוות דעת, ממש כאילו ידעת את התוצאה מראש. לא להקשיב להנחיית היועמ"שית, לא לשחק עם ביטחון מדינת ישראל, למנות עכשיו!".

בג"צ קובע ברוב של 2 מול 1(סולברג) שההחלטה לפטר את ראש השב"כ רונן בר התקבלה על ידי נתניהו בניגוד עניינים ושהיה צריך להיוועץ ביועמ"שית. מבחינה מעשית המשמעות המיידית היחידה היא שנתניהו יכול להודיע החל מהערב מי ראש השב״כ החדש.

המשנה לנשיא נ' סולברג ציין, כי קיים מתח מובנה בין כפיפות שירות הביטחון הכללי למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה, לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד, חובה אשר משמיעה מאליה מידה הולמת של עצמאות מקצועית הנתונה לראש השירות. מתח זה משתקף גם בהליך לפיטורי ראש השב"כ – מהלך אשר ברי כי מצוי בסמכותה הרחבה של הממשלה – אך נדרש כי יעשה בהליך תקין, סדור ומבוסס. לשיטת המשנה, עקרונות אלה נובעים ישירות, באופן פשוט וברור, מהוראות חוק שב"כ ומכללי המשפט המינהלי.

המשנה עמד על כך שהעקרונות האמורים היו רלבנטיים כל עוד ניצב לפני בית המשפט סכסוך קונקרטי. ברם, אין זה מצב הדברים כעת, שכן העתירות הפכו תיאורטיות; אבדה נפקותן המעשית. משכך, אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן בכל זאת; אף לא להרחיב בדברים על אודותיהן. כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי; וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי, אשר פורט על מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית. לדברי המשנה, גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך. זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל.