סער תוקף את בהרב-מיארה: "היא כבר יו"ר האופוזיציה, לא יועצת משפטית לממשלה"

שר החוץ גדעון סער מתייחס להודעת היועמ"שית גלי בהרב מיארה כי קיימת מניעה משפטית למינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ וכי נדרש לקיים הליך בחירה מחודש על ידי שר בממשלה בפיקוח הדוק של נציגי היועמ"שית.

בציוץ בחשבון ה-X שלו מתייחס סער שהביא למינויה של גלי לתפקיד בו היא מחזיקה ומשבשת את עבודת הממשלה וכותב: "עזוב זה אבוד", אמר לי אחד מבכירי משרד המשפטים לפני מספר חודשים. אז עוד ניסיתי לבחון האם יש דרך לגשר על הקרע חסר התקדים בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה. "היא החליטה ללכת עד הסוף", הוסיף".

השר סער משתף: "‏נזכרתי בדבריו אמש כשקראתי את "חוות הדעת" הקיצונית של היועצת המשפטית לממשלה (נכתבה ע"י המשנה לימון) שאסרה על כל מעורבות של ראש הממשלה בהליך בחירת ראש שירות הבטחון הכללי. ‏באופן לא מפתיע נעדר מ"חוות הדעת" דיון בסעיפי חוק השב"כ עצמו. למשל – סעיף 3 (א) לחוק הקובע ש"ראש השב"כ ימונה בממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". כך נפקד גם הדיון במשמעותה היסודית של הקביעה שבסעיף 4(ב) לחוק לפיה "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה".

בהתייחס לנימוקים של היועמ"שית כותב סער: "הטעם שהובא ע"י בהרב-מיארה ולימון הוא "ניגוד ענינים" בו מצוי ראש הממשלה לטענתם עקב פרשת "קטארגייט". זאת, על אף שראש הממשלה אינו חשוד בפרשה. עצם טענת ניגוד הענינים בשל חקירת אנשים המקורבים לראש הממשלה היא מרחיקת לכת, כשלעצמה. מכל מקום, כל משפטן מתחיל יודע כי ניתן "לנטרל" את ניגוד העניניים הנטען באמצעים מידתיים הרבה יותר מפסילת מעורבות ראש הממשלה "בכל דרך שהיא" במינוי ראש הארגון הביטחוני החשאי עליו הוא ממונה לפי חוק. למשל – יכולה היתה היועצת המשפטית לקבוע שראש השב"כ החדש לא יעסוק כלל בחקירה זו".

לדבריו: "‏ההצעה להעברת סמכות המינוי לידי שר אחר שמה ללעג ולקלס את הוראותיו המפורשות של החוק, מהן התעלמו בהרב-מיארה ולימון. אבל לא רק אותן. באחת מישיבות הממשלה האחרונות אמר השר אבי דיכטר, ראש השב"כ בתקופת האינתיפאדה השניה, כי מי שלא היה ראש ממשלה או ראש שב"כ אינו יכול להבין כלל את האינטימיות של מערכת היחסים המקצועית בין השנים. האם ראש הממשלה, הממונה על השב״כ והמופקד על המערכה הביטחונית ועל המלחמה בטרור, אינו יכול, למשל, להיפגש עם מועמדים לתפקיד טרם המינוי ולשאול אותם על תפיסת עולמם המקצועית?"

"‏אגב: כך ניסתה לטעון הגב' בהרב-מיארה בשלב מוקדם יותר בו ניתן צו בינים (בו לא נכלל איסור כזה). ואולם, בית-המשפט הבהיר כי הצו לא כלל איסור זה. ‏זאת ועוד. בלי קשר לשאלה מי השר שיביא את ההצעה לממשלה – "חוות הדעת" כבר קובעת מראש, כי "ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני".

‏"מה נותר מהוראות החוק ומהאחריות המוטלת על ראש הממשלה בתחום פעילות ביטחוני מרכזי כשסמכויות בסיסיות ניטלות ממנו כלאחר יד על ידי מי שאמור לתת לו ייעוץ משפטי ("מאפשר", לפי גירסת הגב' בהרב-מיארה טרם מינויה)?" תמה השר סער שמינה אותה.

שר החוץ ממשיך וכותב: "‏היועצת המשפטית לממשלה אמרה אתמול בכנס פומבי כי בעת האחרונה "השינוי המשטרי הואץ מאוד" וכי יש "החלשה מרכזית של המוסדות הנבחרים". כמו שעון מקולקל המורה פעמיים ביום על השעה הנכונה – בקביעה זאת דווקא צדקה היועצת. פעולת הייעוץ המשפטי לממשלה להחלשת המוסדות הדמוקרטיים – הכנסת והממשלה – הואצה מאוד. היא חסרת תקדים".

‏"הכנסת נבחרה על ידי העם. הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת. המשך החלשתם הופך את ישראל לקריקטורה של משטר דמוקרטי. יועצת משפטית לממשלה שפועלת בהתמדה ובגלוי לשיתוק יכולות ביצוע של הממשלה ולהפלתה אינה משמשת כיועצת משפטית. זה מכבר היא ראויה לתואר נכבד אחר לכהונתה בפועל: יו"ר האופוזיציה".

אתמול (שני) פורסמה הודעתה של היועמ"שית ובה נקבע כי "ראש הממשלה מצוי במצב של ניגוד עניינים ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ. נוכח האינטרס החיוני כי ממשלת ישראל תמנה ראש שב״כ, כוללת חוות הדעת מתווה משפטי המאפשר קידום מיידי של הליך מינוי חדש ותקין".

בחוות דעתה של היועמ"שית שנכתבה על ידי עו"ד גיל לימון המשנה שלה, הוא קובע כי ספק אם ניתן יהיה למנות את זיני לתפקיד, וכי נדרש למצוא שר שאינו בניגוד עניינים, השר ילווה בליווי צמוד על ידי נציג של היועמ"שית שישתתף בכל פגישה וראיון למועמדים ורק כך אולי ניתן יהיה למנות ראש שב"כ.

היועמ"שית טרם התייחסה לשאלה מה יהיה הדין לדעתה במידה ואכן ימונה ראש שב"כ על פי המתווה שקבעה, האם לראש הממשלה יהיה מותר להיפגש איתו? האם הוא יוכל להעביר לו הנחיות? האם יותר להם להיפגש בארבע עיניים?