מוטי ממן, שהורשע בריגול עבור איראן, מערער על גזר דינו

אחרי שהורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע במגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר, ונגזרו עליו 11 שנות מאסר, כעת מוטי ממן מגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון. ממן נכנס פעמיים לאיראן, ופגש נציגים איראנים, שעמם דן באפשרות לבצע פעולות שונות בשטח ישראל. הערעור הוגש באמצעות עו"ד אייל בסרגליק.

לפי כתב הערעור "בית המשפט קמא השית עונש תקדימי חסר כל פרופורציות, תוך קבלה ללא תנאי של עמדת הפרקליטות והשתת עונש מצטבר של 11 שנות מאסר (10 שנות מאסר בפועל ושנה על תנאי) מבלי לנמק מהותית מדוע עונשו של ממן, צריך להיות חריג מכל עונש שקדם לו, על רקע הרתעת הרבים. בית המשפט קמא קבע עונש חמור יותר מאשר כל עונש אחר שניתן אי פעם במדינת ישראל בעבירות דומות וחמורות יותר, תוך כדי חריגה רבתית מפסיקת בית המשפט העליון, ומפסיקות של ערכאות מקבילות ותוך סטייה ניכרת מאחדות הענישה".

מדובר בעונש אבסורדי, חסר תקדים, על רקע טעויות משפטיות בולטות של בימ"ש קמא, אשר חרג מכתב אישום מתוקן, שהוגש לאחר מו"מ בין הצדדים, ולאחר שלא גובשו הסכמות בין הצדדים, המערער הודה בכתב האישום המתוקן. כתב האישום המתוקן, הוא היחיד אשר יכול לקבוע את התשתית העובדתית שנקבעה בין הצדדים.

עוד בין השאר נכתב בערעור: "יובהר, כי אין מחלוקת, כי אין לשתף פעולה בין אזרחי ישראל לאיראן, יחד עם זאת, בית המשפט קמא התעלם מהמציאות הביטחונית הקיימת היום, הרלוונטית הן לחיי היום יום בישראל, והן לפרשיות נוספות אשר נמצאות על הפרק, ולא יבשילו לכדי דבר. ביום יום, בחיינו, הסחורה של פירות וירקות, שנכנסת לישראל, מובאת בחלקה הארי מתורכיה לאיראן, כשם שהמערער רצה להביא פירות, ירקות, ותבלינים מאיראן. אין ולו ספק אחד בישראל, כמו שופרסל, רמי לוי, ואחרים שמקבל ענישה על כך.

לכן, נפל בית המשפט בטעות מחשבתית, טהרתנית, שמנוגדת לחיי היום יום בישראל, לפיו לא ניתן לעשות עסקים עם אנשי עסקים אירניים או עם גורמים אירניים, ואין לכך כל שחר. כתב האישום לא טען שחלק זה מהווה עבירה ואילו בית המשפט קמא מתייחס לכך שזו עבירה. לו כך היה הדבר, הרי שהח"מ היה יכול לטעון, ועומד על כך שיטען, על אכיפה בררנית כלפי כל משווק מוצרים אשר מגיעים בשיווק ישיר או עקיף מאיראן, ורשויות החוק אינן עומדות על ענישה כלשהיא או חוקרות את העניין.

עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את ממן, מסר: "לאחר שהיה ברור שממן איננו מרגל, ושלא ביצע עבירות בטחוניות חמורות, הפרקליטות הסכימה לתקן את כתב האישום באופן משמעותי, כך שהיה ברור שמר ממן הגיע לאיראן לצורך מטרות עסקיות בפעם הראשונה, ובפעם השניה- לא ידע כי יפגש עם מי מגורמי הביטחון שם, אלא עם אדם למטרות עסקיות. התוצאה האופרטיבית של התיקונים שאין עליהם מחלוקת עם המדינה, גם לאור העובדה שלא ביצע דבר כלשהוא, שמר ממן היה צריך לקבל עונש, ברף התחתון של מתחם העונש ההולם בעבירות מהסוג הזה, כלומר בין 6 ל9 חודשים כאשר כל מתחם העונש ההולם הינו בין 6 חודשים ל3 שנים. באופן מוזר, בית משפט המחוזי, הוסיף עובדות שלא היו רשומות כלל בכתב האישום, התעלם מהקירבה של מעשיו של ממן לסייג הכורח, התעלם ממעשיו הטובים ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות כל השנים, והעזרה האדירה שנתן לביטחון המדינה, לפני במהלך ואחרי מבצע חרבות ברזל, ונכונותו לסייע ולשתף פעולה עם הרשויות".