הממשלה אישרה הערב (רביעי) במשאל טלפוני תקנות לשעת חירום בנושא מערך הסייבר, בעקבות אילוצים פוליטיים שמעכבים את השלמת החקיקה בכנסת, זאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. המהלך בוצע בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מתחילת הלחימה ברצועת עזה ניכרת עלייה בהיקף ובעוצמה של מתקפות סייבר נגד גופים אזרחיים במשק בפרט, וכן מול ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים המהווים יעד מרכזי לתקיפות בשל החיבור שלהם לגופי חיוניים במשק. בעקבות כך הממשלה תיקנה תקנות לשעת חירום שהעניקו למערך הסייבר, לשב"כ ומלמ"ב כלים נוספים להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות, בסייוע הייעוץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן היא הכינה הוראת שעה שתוקפה מוארך מעת לעת.
בחודש האחרון הושלמה במשרד המשפטים חקיקה רגילה, אך בשל עצירת החקיקה, עקב החרמות מצד הסיעות החרדיות, פג האישור להפעיל את ההגנה החריגה.
"בסיטואציה הנוכחית, החל ממחר, מדינת ישראל תאבד כלי אפקטיבי ומשמעותי להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר רגיש זה, הנמצא תחת תקיפות סייבר של אויבינו", כתב ראש מערך הסייבר הלאומי במכתב ששיגר למזכיר הממשלה. "האמור מהווה סיכון ביטחוני רוחבי בהגנה על מרחב הסייבר הלאומי, ואבקש לפעול על מנת למצוא פתרון לסוגיה זו באופן בהול".
כתוצאה מפנייה זו, הודיע היום מזכיר הממשלה יוסי פוקס לייעוץ המשפטי של משרדו כי לאחר בדיקה שקיים עם ראשי הקואליציה בכנסת, "אין שום היתכנות להעביר את הוראת השעה בוועדת החוץ והביטחון ובמליאה בשבועות הקרובים". לפיכך, הוא כתב כי "בהתאם להנחיה מפורשת של ראש הממשלה, המופקד על ביטחון המדינה בכלל ועל המערך הסייבר הלאומי בפרט", הוא מתכוון להאריך את תוקף תקנות השימוש בסייבר במשאל טלפוני לתקופה של חודשיים.
היועמשי"ת הודיעה בתגובה: "הממשלה לא יכולה לחוקק תקנות שעת חירום בשל אילוצים פוליטיים, ולעקוף את הרשות המחוקקת".
שכחתם לציין שחלק מאותם "הרחבת סמכויות" מאפשרות לגופי החקירה מעקב אחרי אזרחים תמימים ועלולים לשמש לצרכים פוליטיים.
נא לעדכן בכתבה.