החלטת הממשלה ההצהרתית בנושא מועצת הרשות השנייה הציתה עימות פוליטי וחוקתי חריף, המלווה בחילופי האשמות חריפים. וכמובן שבעוד הגורמים הפוליטיים ימשיכו להתכתש ולהצהיר הצהרות, בג"ץ ממשיך בשלו בלא למצמץ וקובע את העובדות בשטח.
מי שניסה לצנן את הרוחות ולשרטט את גבולות הגזרה של המהלך הוא מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שיצא בהודעת הבהרה מפורטת במטרה לעשות סדר ולדחות את הטענות על שבירת כללי המשחק הדמוקרטיים.
בניגוד לדיווחים בתקשורת על מרד בבג"ץ, הבהיר מזכיר הממשלה פוקס כי "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי-ציות לפסקי דין של בג"ץ". פוקס הסביר כי מדובר בהבעת ביקורת חריפה, לגיטימית ונחוצה, נגד פסיקה שלדברי הממשלה נוגדת באופן מפורש ומובהק את לשון החוק הכתובה. פוקס הדגיש כי הממשלה פועלת ותפעל אך ורק בתוך המגרש החוקי: "הממשלה הצהירה שהיא תפעל בכל הכלים החוקיים שעומדים לרשותה כדי לבטל את ההחלטה בעתיד", ותהה באופן נוקב: "כיצד הופכים שימוש בכלים חוקיים לאי-ציות לפסיקה?".
אלא שבמקביל, מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון הודעת עדכון דחופה וחריפה, המציגה תמונה הפוכה. לפי הפרקליטות, הצעת השר קרעי הועלתה לממשלה במחטף, ללא שנכללה מראש בסדר היום ובניגוד לתקנון. בפרקליטות קובעים כי הצהרת הממשלה, השוללת מראש את תוקף פעולות המועצה, מהווה "ניסיון חמור נוסף לסיכול ההחלטות השיפוטיות ולהלך אימים על מי שיבקש לקיים החלטות אלו", צעד ה"חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית".
הודעת הפרקליטות מבהירה את השלבים שקדמו למשבר הנוכחי בבג"ץ. עניינן של העתירות הוא רצונו של שר התקשורת להחליף את חברי "המועצה היוצאת" במינויים חדשים מטעמו ("המועצה הנכנסת"). לאחר שבג"ץ הקפיא את המינויים החדשים והחזיר את המועצה היוצאת לפעילות, חלה התפתחות דרמטית כאשר שבעה חברי מועצה התפטרו במפתיע ובאופן מאורגן.
מתצהירים שהוגשו לבית המשפט עלה חשד כבד כי המהלך תוכנן ותוזמר ישירות על ידי שר התקשורת או מי מטעמו, במטרה לנצל את סעיף 21 לחוק הרשות השנייה ולשתק את פעילות המועצה בשל חוסר בקוורום (מניין חברים נדרש). כדי למנוע את סיכול החלטתו, קבע בג"ץ בצו ביניים חריג כי חברי המועצה שהתפטרו בעידוד השר לא יובאו בחשבון במניין החברים, והמועצה היוצאת תוכל להמשיך לפעול כחוק – החלטה אותה תקפה הממשלה היום בחריפות בישיבתה.
למרות ניסיונות הריכוך וההסברים המשפטיים של מזכיר הממשלה, הנשיא השותק בוזי הרצוג, שאינו רואה את רדיפת התורה ולומדיה או את העריצות המשפטית ואת האלימות המשטרתית. ונזעק בכל פעם שיש חשש לפגיעה במערכת המשפטית. ראה בהצהרות שיצאו מפי שרים בממשלה סכנה קשה וישירה לשלטון השמאל, ובחר לנפק אזהרה תקיפה ובלתי מתפשרת ו..למען האחדות.
"הצהרות על אי-ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם. כבר הבהרתי, ואחזור על זה שוב ושוב – אי-ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן".
דבריו של הנשיא משקפים את החשש העמוק בבית הנשיא מפני שלטון הימין ומפני אובדן האמון הציבורי במוסדות השפיטה הרשמיים של המדינה.
הודעתו של הנשיא הרצוג נתקלה מיד במתקפת נגד חריפה מצד שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, שהוביל את ההחלטה בממשלה. קרעי האשים את הנשיא בחד-צדדיות ובתהייה על שתיקתו מול בג"ץ: "מוזר. איפה היה הנשיא לפני שבועיים כשבג״צ נתן החלטה בניגוד לסעיף מפורש בחוק? שמר על זכות השתיקה? איפה היה הקו האדום שלו אז?".
קרעי עמד על דעתו כי הממשלה מגינה על החוק: "אנחנו מצייתים לחוק ולא להחלטות בלתי חוקיות של בג״צ", וגייס לטובתו ציטוט היסטורי של יצחק רבין ז"ל לפיו "גם בג"ץ כפוף לחוק".
מן העבר השני, ראשי האופוזיציה בתחרות גינויים לממשלה ולנתניהו. "הממשלה הפכה היום לעבריינית", האשים לפיד. "זהו המשבר החוקתי החמור בתולדות ישראל, זה מיטוט של יסודות הדמוקרטיה שלנו. החל מהיום, ה-5 ביולי 2026, אין בישראל חוק – יש רק שלטון". לפיד אף הזהיר כי מדובר במהלך פוליטי מתוכנן לקראת הבחירות הקרובות, וכי הממשלה מכשירה את הקרקע לאפשרות שבה תודיע בעתיד על דחיית הבחירות מבלי שלבג"ץ תהיה יכולת להתערב ולעצור זאת.
שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים."
— ישעיהו א׳, כ״ג
וזה בנוסף לאחריותם לטבח השבעה באוקטובר