ברוב של שני שופטים מול אחד, קבע היום (שני) בג"ץ כי נציב שירות המדינה אינו מוסמך למנוע את כינוס ועדת המינויים במקרה של בקשת שר להדיח פקיד בכיר – גם ללא קיום בדיקה מקדימה וללא תמיכת היועצת המשפטית לממשלה.
ההחלטה התקבלה בעתירה שהגיש שר הכלכלה ניר ברקת, לאחר שנציב שירות המדינה סירב לכנס ועדה לדון בפיטוריה של הממונה על התחרות, מיכל כהן, בטענה ל"חוסר אמון חריף".
עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שיוצגה בעתירה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון, הייתה כי אין לכנס את הוועדה לפני ביצוע בדיקה מקדימה. בהרב־מיארה אף סירבה לייצג את עמדת השר בעתירה.
שופטי הרוב, יוסף אלרון ואלכס שטיין, פסקו כי לנציב אין סמכות למנוע את כינוס הוועדה, גם כאשר היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לכך. אלרון כתב בפסק הדין כי קריאה מגבילה מדי של ההנחיות והחלטות הממשלה "מותירה פתח צר ביותר לממשלה להפעלת סמכותה" וכי "אין בסיס להעמיס על כל אלו מגבלות נוספות… הכובלות עוד יותר את ידי הגורם המוסמך למנות ולפטר".
השופט שטיין הצטרף לעמדת אלרון, והדגיש כי כאשר לשון החוק ברורה, יש לפסוק לפיה: "הדרך בה אני מבקש לצעוד היא לשון החוק… כל יתר הדרכים מוליכות אותנו אל מחוץ לתחום המשפט – למחוזות לא-לנו". לדבריו, "פשיטא הוא… שלנציב אין סמכות לחסום את הליך הפיטורין מעיקרו".
בדעת מיעוט היה השופט חאלד כבוב.
הפסיקה עשויה להשפיע על יחסי הכוחות בין השרים לבכירי שירות המדינה, ולשקף שינוי בגבולות הסמכות של הדרג הנבחר מול הדרג המקצועי.
