המטרה היא ליצור איזון עדין בין מתן מידע אמיתי ומותאם גיל, לבין מניעת חרדה מיותרת. אנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מודעים וזהירים, אך לא מפוחדים וחרדתיים.
עקרונות בסיסיים לתיווך
חמש דברים שחשוב לעשות:
- 1. התחילו בהקשבה שאלו "מה שמעת?" ו"איך אתה מרגיש?" כדי להבין מה הילד כבר יודע ואיך הוא מעבד את המידע.
- אמתו את הרגשות אמרו "זה נורמלי להרגיש מפוחד" או "גם מבוגרים מרגישים עצובים כשזה קורה". הרגשות צריכים להיות מובנים ומקובלים.
- התאימו מידע לגיל לילדים קטנים הסברים קצרים ופשוטים, לילדי בית ספר מידע על בטיחות, למתבגרים דיון פתוח יותר.
- המירו חרדה לזהירות במקום "זה מפחיד", אמרו "זה מזכיר לנו להיות זהירים ולשים לב לסביבה". שתפו בכללי בטיחות ותרגלו מה לעשות במצבי חירום.
- שמרו על שגרה ורגיעה המשיכו במשחק, לימודים וארוחות בזמנים הרגילים. הפגינו רגיעה הילדים לומדים מהתגובות שלכם.
חמש דברים שאסור לעשות:
- אל תכחישו או תסתירו אל תאמרו "לא קרה כלום" או תסתירו עובדות בסיסיות שהילד בוודאי ישמע ממקורות אחרים.
- אל תציפו בפרטים מפחידים הימנעו מפרטים גרפיים, תמונות קשות או מידע שמעורר חרדה מיותרת.
- אל תבטלו רגשות אל תאמרו "אל תדאג" או "הכל יהיה בסדר" מבלי להקשיב ולאמת את מה שהילד מרגיש.
- אל תאפשרו חשיפה מוגזמת לחדשות, מידע ועידכונים שוטפים, במיוחד לילדים קטנים.
- אל תפגינו פאניקה. הימנעו מהפגנת חרדה קיצונית או פחד לא מבוקר זה מדביק ומפחיד יותר מהאירוע עצמו.
זכרו ! הילדים שלנו חזקים בעז"ה ויכולים להתמודד עם קשיים, כשיש להם את התמיכה והכלים הנכונים. תפקידנו לספק להם בדיוק את זה.
באדיבות: הר"ר פנחס וייס, עו"ס מומחה בטיפול בטראומה מורכבת ומנהל מרכז הטיפולי 'מבטח'.




















