עמנואל מקרון מנסה להקים מדינה פלסטינית ומאבד שליטה על מדינתו

הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי הדיח הערב (שני) את ראש הממשלה פרנסואה ביירו בהצבעת אי־אמון. 364 מחוקקים הצביעו נגד הממשלה, ו־194 תמכו. ביירו, שמונה לפני פחות מתשעה חודשים, הוא השלישי שמודח בתוך שנה, לאחר מישל ברנייה (שהודח אחרי כשלושה חודשים) וגבריאל אטאל (שפרש לאחר שמונה חודשים). בהיעדר רוב לאף גוש מאז ההקדמה הכושלת של בחירות 2024, צרפת מתנהלת באמצעות ממשלות מיעוט על רקע פרלמנט משותק.

ביירו יזם את ההצבעה בניסיון לקדם תקציב צנע לשנת 2026 בהיקף של כ־44 מיליארד אירו, לצד צעדים נוספים ובהם ביטול שני ימי חופשה. האופוזיציה דחתה את המהלך והובילה להפלת הממשלה. לפני ההצבעה אמר ביירו: “יש לכם את הכוח להפיל את הממשלה, אבל אין לכם את הכוח לברוח מהמציאות… השאלה החיונית, שהיא שאלה של חיים ומוות… היא האם ניתן לשלוט בהוצאות”. בהתאם לחוקה, הוא יגיש את התפטרותו לנשיא.

נשיא צרפת עמנואל מקרון דחה קריאות להקדמת הבחירות ומסתמן כי ימנה ראש ממשלה חדש. לפי הערכות בצרפת, נשקלת אפשרות ל“עסקה” עם המפלגה הסוציאליסטית ולהקמת ממשלת מיעוט שתרוכך בתמיכת מהאופוזיציה. מנגד, הימין הלאומי בהובלת מרין לה פן ויורדנה ברדלה דוחף לבחירות מוקדמות; גם הגוש השמאלי הקיצוני דורש הליכה לקלפי.

על רקע המבוי הפוליטי, המערכת מתמודדת גם עם אתגרים כלכליים: החוב הציבורי עומד על כ־3.3 טריליון אירו (כ־114% תוצר), והגירעון מתקרב ל־6% – מעל יעד האיחוד האירופי. ביום רביעי מתוכנן “Bloquons tout” (“לשתק הכול”) – גל מחאה רוחבי הכולל חסימות ופעולות אי־ציות אזרחי. במשטרה ובמודיעין הפנים נערכים להפגנות נרחבות, בעיקר בפריז.

במקביל לקיפאון הפנימי, מקרון ממשיך לפעול בזירה הבינלאומית. לשכתו אותתה כי בכינוס הקרוב של העצרת הכללית של האו״ם יוביל מהלך להכרה במדינה פלסטינית, לצד קידום מודלים של “כוח שלום” ליום שאחרי המלחמה באוקראינה. הצהרות אלה מגיעות במקביל לניסיונות לייצב את המערכת הפוליטית בפריז ולגבש רוב לתקציב.

שאלת המשילות המיידית נותרה פתוחה: גם ראש הממשלה הבא יידרש לנווט בפרלמנט ללא רוב קבוע, לקדם תקציב תחת אילוצי חוב וגירעון, ולהתמודד עם מחאות מתמשכות – כל זאת בזמן שהנשיא מבקש למצות מהלכים מדיניים מחוץ לצרפת.