בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ דן אתמול (שני) בעתירה בפני הנשיא יצחק עמית ובהרכב השופטים דוד מינץ ויחיאל כשר. בתום הדיון הורה ההרכב למדינה לעדכן עד 16 בנובמבר 2025 האם בכוונתה לקדם מדיניות גיוס לישראלים הערבים לפי חוק שירות ביטחון, או לחלופין להסדיר את הסוגיה במסגרת הליך חקיקה. לאחר קבלת העדכון, יקבע בית המשפט כיצד להמשיך בטיפול בעתירה.
בהחלטה צוין כי לתגובה המקדמית צורף מכתב מזכיר הממשלה שכותרתו “עמדת ממשלת ישראל”. מן המסמך “נמצאנו למדים כי לשיטת הממשלה אין לה מדיניות בנושא גיוסם של אזרחי ותושבי ישראל הערביים, וכי הפוקד או הממשלה אינם מוסמכים לקבוע הסדר פטור כללי למגזר זה, שכן הדבר מחייב עיגון בחקיקה ראשית”. עוד נקבע כי המשיבים יעדכנו עד 16.11 אם בדעת הממשלה לקדם מדיניות גיוס או מתווה חקיקתי חלופי.
העתירה הוגשה בידי עותר חרדי בשם מרדכי יאיר בלנס ומכוונת נגד שר הביטחון, הפוקד על פי חוק שירות ביטחון והיועצת המשפטית לממשלה. בליבת העתירה בקשה להורות למדינה לשלוח צווי גיוס לכל אזרחי ישראל, לרבות אזרחי ישראל הערבים, או להפנותם לשירות לאומי-אזרחי.
בנוסף עותר בלנס להורות על הפעלת מנגנוני אכיפה כלפי מי שלא יתייצבו, ולשקול שלילת שורה של הטבות ממי שלא שירתו – בהן העדפה מתקנת במינויים בחברות ממשלתיות, הנחות בארנונה, סיוע בשכר לימוד, תקצוב למוסדות להשכלה גבוהה והנחות במעונות יום.
מדובר בעתירה הדורשת, למעשה, לכפות על המדינה לפעול גם נגד הערבים שלא מתגייסים, או לחלופין להציג את הצביעות המשפטית, במסגרתה היועמ"שית מטילה סנקציות רק על הציבור החרדי ונגד לומדי התורה.
בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בתיק, הודגש כי אין לראות באי גיוסם של אזרחי ישראל הערבים אפליה אסורה: “אין בסיס לטענה בדבר פגיעה בשוויון”, נכתב, “בשל ההבדל המשמעותי בין מאפייני שתי הקבוצות”. עם זאת הבהירה היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, כי שינוי המדיניות – ככל שתחפוץ בכך הממשלה – מצוי בשיקול דעתה: “בידי הממשלה לשנות זאת ולקבוע מדיניות חדשה. אין להעלות על הדעת שהפוקד… יקבל החלטה מסוג זה לבדו, בלי דירקטיבה מדינית ובלי קיומו של תהליך ממשלתי סדור בשילוב גורמי המקצוע”.
עוד נאמר בעמדה כי הייעוץ המשפטי “ילווה כל תהליך של קביעת מדיניות חדשה… ויפעל לסייע לממשה בהתאם לדין”, וכי בני האוכלוסייה הערבית יכולים כיום להתנדב לשירות ביטחון, ובקשותיהם נבחנות פרטנית.
בעמדת הממשלה, כפי שהוצגה לבית המשפט, הוטעם כי אין בנמצא “מדיניות” מוסדרת בנושא, וכי שאלות של פטור או הסדר כללי חייבות להיקבע בחקיקה ראשית ולא בהחלטה מינהלית של הפוקד או הממשלה.
לצד זאת, במכתב מזכיר הממשלה יוסי פוקס נטען לקיומו של “סטנדרט כפול”: לדבריו, אימוץ פרקטיקות אכיפה וסנקציות ביחס לציבור החרדי בלבד “יוצר לכל הפחות מראית עין של חוסר שוויון ואכיפה סלקטיבית פסולה”.
עוד כתב פוקס כי “הממשלה אינה מעוניינת להתערב במדיניות המונהגת בפועל מאז קום המדינה לעניין אי-גיוס האוכלוסייה הערבית”, ובמקביל תבקש לקדם את חוק הגיוס שמטרתו להעלות משמעותית את שיעור המתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית.
לצד חילופי העמדות, ההרכב שרטט את מסגרת הסמכות והשלבים הבאים: עדכון המדינה בנובמבר יאפשר לבית המשפט לבחון אם ננקטו צעדים מדיניים או חקיקתיים שיביאו להסדרה, ולהכריע אם לקיים דיון נוסף, לקבוע לוחות זמנים משלימים או להידרש לסעדי העתירה. ההחלטה ניתנה ביום 8.9.2025 ונחתמה בידי הנשיא עמית והשופטים מינץ וכשר.
אבל לתת לערבים קדימות בכל מערכות המדינה , לימודים חינם או עדיפות על חיילים ובני עם ישראל בלימודים כללים וגם בלימודי הרפואה – זה בסדר מצד היועצת המשפטית… גועל נפש.