במושב שעסק ביחסי דת, משפט וחברה שנערך במסגרת ועידת "הלכה בעידן הטכנולוגי" של מכון צומת ומקור ראשון בבנייני האומה בירושלים, השתתף השופט נעם סולברג לצד רבנים בכירים, אנשי מדע וטכנולוגיה ובכירים ממערכת הביטחון.
במהלך ראיון שקיים עמו עורך כתב המשפט יהודה יפרח, התייחס סולברג לשאלת קביעת צביונה היהודי של מדינת ישראל – האם באמצעות פסקי דין או בהסכמות ציבוריות. לדבריו, "נושאים בתחומי דת ומדינה יכולים להיות עקרונית שפיטים, אבל ראוי שבית המשפט ימשוך את ידו מהם. בית המשפט הוא לא הגורם המרכזי לעסוק בהם – אלא הציבור, הכנסת ודעת הקהל".
בהמשך דבריו, נשאל סולברג על פסק הדין המוכר כ"בג"ץ המרכולים", שבו אישר בית המשפט לעיריית תל אביב להתיר פתיחת מרכולים בשבת. סולברג חזר על עמדתו מההליך וציין: "לטעמי, החוק לא מאפשר מסחר בשבת במדינת ישראל, גם לא על ידי רשויות מקומיות. הסעיף מאפשר הפעלת בתי עינוגים – לא בתי מסחר. השופטת נאור הלכה בכיוון ההפוך, אני לא קיבלתי אותו. השופט הנדל ואני היינו בדעת מיעוט".
הוא הוסיף כי המחלוקת סביב הסוגיה המחישה את הצורך בהידברות ולא בהכרעות חד-צדדיות: "כאן היה הכישלון הגדול. כולם יכלו להתאחד סביב ההיבט הסוציאלי של מנוחת השבת, אבל פוליטיקאים וגורמים אחרים הפכו את הסכסוך לעקרוני – בין דתיים לחילונים, בין דת למדינה. כל דיון בעקרונות הנעלים האלו נועד לכישלון, ולכן אני חושב שהיה פספוס גדול באותו פסק דין".
השופט סולברג התייחס גם לביקורת הציבורית כלפי מערכת המשפט: "אל בית המשפט מופנים לא מעט חיצי ביקורת – לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק, לפעמים בצורה חריפה ולפעמים בצורה מתונה שעלולה דווקא להועיל יותר".
