חיים לוינסון פוטר מתפקידו בעיתון הארץ לאחר שנחשף כי קיבל כספים בחשאי מחברת פרספשן, שבבעלות היועץ התקשורת שרוליק איינהורן – חברתית שמעורבת גם בפרשת קטאר‑גייט.
לפי הדיווח, הסכום שקיבל עמד על לפחות כ‑200 אלף ש״ח. בדיווח של עורך הארץ, אלוף בן, נמסר כי לוינסון הוזמן לשיחת בירור בעקבות תהיות על שני מאמרים – הוא טען בתחילה שלא קיבל תמורה מקשר עם איינהורן, אך בהמשך הודה כי כן קיבל כספים מאז 2019.
לוינסון עצמו פרסם ציוץ בחשבון ה‑X שלו: הוא ציין כי אושרה לו עבודות צד במקביל לעבודה בעיתון, בין השנים 2019‑2024, כולל כתיבת צללים ומאמרים עבור חברי איינהורן במערכות בחירות בבלקן. הוא הדגיש כי העיסוק חיצוני זה לא התייחס לעבודתו העיתונאית בעיתון, וכי הקשר עם איינהורן הסתיים באמצע 2024.
לוינסון טען כי פרשת קטאר "תפסה אותו בהפתעה": "לא ידעתי שאיינהורן נותן שירותים גם לקטאר, והאמת שכעסתי מאוד. אילו ידעתי על הקשר, הייתי מנצל אותו כדי לקבל סיפורים וחומרים מהקטארים. בטח רתחתי על ההדלפה לבילד, במקום לעיתון הארץ. אמרתי את דעתי לו בפרטי, כמו שאמרתי בפומבי: קטאר היא דיקטטורה איסלאמית, לא הייתי עובד למענה כמו שלא הייתי עובד למען סין, פוטין, או הפלנגות בסודן. זה שיפוט מוסרי. לא פלילי".
טעיתי טעות חמורה עליה אני מבקש להתנצל", כתב בסופו של הציוץ. "טעיתי בכך שלמרות שהפסקתי את הקשר לא שילבתי גילוי נאות מלא. אמרתי את דעתי בעניין קטאר והחקירה. אני מאמין בנכונות דעתי בפרשת קטאר, שנוגעת גם לאנשים שאני מתעב, אבל הייתי צריך להציב לעצמי סטנדרט עיתונאי הרבה יותר גבוה שלא יחשבו שדעתי מוטה ממשהו. כשלתי ואני מתנצל על כך. מעולם לא ביצעתי עבודה עבור קטאר וכאמור גם לא ידעתי על הקשר בין איינהורן לבינם. ביקרתי את קטאר – והדברים מתועדים ומצולמים – איפה שהיה צריך לבקר, ושיבחתי איפה שהיה צריך לשבח".
בציוץ שפרסם הבוקר בחשבונו ברשת X, סיפר לוינסון איך הגיע לעבוד בעיתון, הודיע שהוא עוזב והסביר כי הסיבה לכך שהוא איבד "את חדוות העשייה העיתונאית שהייתה בו פעם". לבסוף כתב: "הבנתי שזה הזמן להמשיך הלאה. יבואו אחרים מוכשרים ממני. אז אני ממשיך הלאה. תאלצו להמשיך לסבול אותי על המסך. ובעוד מקומות שיבואו".
כמו כן דווח כי בעקבות האירוע, הוא לא יגיש למחר את התוכנית אופירה ולוינסון אשר הוא מגיש ב־קשת.
מדובר בסוגיה של אתיקה עיתונאית: עיתון הארץ ציין כי דורש מעיתונאיו לשמור בקפדנות על כללי גילוי נאות ועבודות צד, והאירוע נחשב לפגיעה באמון ובשקיפות. עבור לוינסון, זו פרשה שמעמידה במרכז את השאלה מתי בעיתונאות ניתן לעסוק גם בעבודות צד, ומהי ההפרדה הנדרשת בין כתיבה עיתונאית לעבודה מסחרית או ייעוץ.





















אני לא סובלת אותו אבל מאמינה לו
מעניין מאילו מקורות שאר הכתבים של הארץ ממומנים. בטוח לא מאוהבי הארץ