ראש עיריית ניו יורק פרו פלסטיני – איך זה ישפיע על ישראל?

הקלפיות לבחירות לראשות עיריית ניו יורק כבר נפתחו, והם צפויות להסגר בשעה 4 בלילה (שעון ישראל). אם המתמודד הפרו פלסטיני זוהראן ממדאני, שעדיין מוביל בסקרים במספר נקודות על פני המתחרה העיקרי אנדרו קואמו ייבחר לראשות העירייה, הדבר עשוי להוות נקודת מפנה חריגה בנוף הפוליטי של העיר, לא רק במישור המקומי אלא גם בהקשרים בינלאומיים, ובפרט ביחס כלפי ישראל.

ניו יורק, שמאז ומתמיד נחשבה לעיר בעלת קשרים חמים עם ישראל ולקהילה יהודית מהגדולות בעולם, תעמוד בפני מציאות פוליטית חדשה שבה עמדות ביקורתיות כלפי מדינת ישראל עלולות לקבל ביטוי ממסדי ומדיניותי.

לראשות עיריית ניו יורק כוח רב, הנובע מגודלה העצום של העיר ומהיקף התקציב שעליו היא חולשת. ראש העיר אחראי על כלל משרדי העירייה – ממערכת החינוך, דרך שירותי הבריאות והתחבורה, ועד למחלקת המשטרה, והוא גם קובע סדרי עדיפויות תקציביים, יוזם מדיניות וממנה בכירים. אף שאין לו סמכות ישירה על מדיניות החוץ של ארצות הברית, בכוחו לעצב את מדיניות ההשקעות העירונית ואת הקשרים עם גורמים חיצוניים, כולל רשויות זרות וארגונים בינלאומיים.

ההשפעות האפשריות על ישראל

במהלך הקריירה הציבורית שלו, ממדאני ביסס לעצמו תדמית של פוליטיקאי תקיף כלפי ישראל. הוא הביע תמיכה ביוזמות שנועדו להפחית השקעות בגופים הקשורים למדינת ישראל, קרא לבחון מחדש את ההשתתפות של העיר בפורומים משותפים עם ישראל, ואף מתח ביקורת פומבית על מדיניות ישראל בעזה. לפי גישה זו, הוא עשוי לנסות ולממש כראש עיר צעדים סמליים שיביעו הסתייגות ממדיניותה של ישראל, למשל באמצעות שינוי מדיניות התמיכה העירונית בארגונים בעלי זיקה לישראל או הפסקת פרויקטים עירוניים המתקיימים בשיתוף פעולה עם מוסדות ישראליים.

ראש עיר אמנם אינו רשאי לנהל יחסי חוץ רשמיים, אולם הוא כן יכול להשפיע באופן עקיף על דפוסי הפעולה של העיר – על מדיניות המענקים, על שיתופי פעולה תרבותיים וכלכליים, על אירועים רשמיים ועל ניהול תקציבי עירוני מול עמותות וקרנות הפועלות בזירה היהודית־ישראלית. צעדים מהסוג הזה עשויים להיות בעלי משמעות סמלית עמוקה, בייחוד בעיר שיש בה קהילה יהודית ענפה ומושרשת, שעלתה לא אחת כגורם מרכזי בחיי התרבות, הכלכלה והפוליטיקה המקומית.

אם ממדאני אכן יממש חלק מהרעיונות הללו, סביר להניח שייווצרו מתחים בין הנהגת העיר לבין מוסדות הקהילה היהודית. שינוי בגישה העירונית כלפי ישראל עלול לגרור ביקורת מצד גורמים עסקיים, פילנתרופיים ותרבותיים הקשורים לישראל, ואף להוביל לירידה בשיתופי הפעולה הכלכליים והחברתיים בין הצדדים.

מעבר לכך, עמדותיו של ממדאני כלפי ישראל עשויות לעורר הד ציבורי רחב גם ברמה הארצית. ניו יורק היא עיר בעלת השפעה עצומה על דעת הקהל בארצות הברית, וראש העיר שלה הוא לעיתים דמות בעלת נראות בינלאומית. לכן, גם החלטות עירוניות לכאורה יכולות להפוך לסמלים בעלי משמעות בזירה הפוליטית הרחבה יותר. מסרים ביקורתיים כלפי ישראל שייצאו מלשכת ראש העיר עלולים להתפרש כקו חדש ביחס של גורמים אמריקניים כלפי המדינה, אף שהממשל הפדרלי ממשיך לשמור על קשרים הדוקים עם ירושלים.

יחסי החוץ

עם זאת, חשוב לזכור כי ההשפעה המעשית של ראש עיר על יחסים מדיניים מוגבלת מאוד. כל החלטה ברמה של יחסי חוץ, ביטחון, סיוע כלכלי או מדיני מתקבלת בוושינגטון, ולא בניו יורק. זאת הסיבה שממדאני בעצם אינו יכול לקיים בפועל את הבטחת הבחירות שלו לעצור את ראש הממשלה בנימין נתניהו אם יגיע לניו יורק, בהתאם לצווי המעצר שהוצאו כנגדו בבית המשפט הפלילי בהאג.

לסיכום, גם אם ממדאני ינסה לקדם מדיניות עירונית ביקורתית כלפי ישראל, היא לא תשנה את מבנה היחסים הרשמיים שבין שתי המדינות. ההשלכות העיקריות צפויות להיות בתחום הציבורי והקהילתי – בעיצוב התודעה, בעמדות התקשורת, וביחסים שבין מוסדות העיר לבין ארגונים יהודיים וישראליים.