רשת ZDF הגרמנית פרסמה תחקיר מקיף העוסק במבצע חשאי ודרמטי של ישראל, שנועד לשתק את הנהגת חיזבאללה במהלך תקופה רגישה במיוחד – לאחר מתקפת הטרור הקשה של חמאס ב־7 באוקטובר 2023. על פי הפרסום, המבצע התקיים בספטמבר 2024, ונקרא על פי מקורות זרים "מבצע אפולו".
במרכז המבצע עמדו אלפי מכשירי קשר וזימוניות שהוכנסו ללבנון בידי סוכני מוסד, דרך חברות קש ומתוך שרשראות אספקה מתוחכמות. המכשירים נמסרו לאנשי חיזבאללה כציוד תקשורת לכל דבר – אך בפועל הוטמנו בהם רכיבי נפץ מדויקים. ביום הפקודה – 17 בספטמבר 2024 – הועבר אות הפעלה שפוצץ את המכשירים בו-זמנית.
אחד הנפגעים, קצין חיזבאללה בשם עלי אבראהים, תיאר: "שמעתי צפצוף חזק, על המסך הופיעה הודעה: 'שגיאה – לחץ OK'. שנייה לאחר מכן – פיצוץ ישיר בפרצוף". נפגעים נוספים איבדו את ראייתם או איברים אחרים, במה שתואר על ידי גורם במוסד כיצירת "הוכחות חיות" – נוכחות פיזית של הפחד ברחובות לבנון.
סא"ל במיל' ערן תובל, לשעבר ראש תחום חומרים בצה"ל, הסביר כי "המכשירים תוכננו כך ש-80% מהאנרגיה תופנה לעיניים או לידיים – תלוי במיקום המשתמש".
לפי הדיווח, מטרת המבצע לא הייתה דווקא חיסול, אלא יצירת הרתעה עמוקה ובלתי הפיכה: "אנשים קטועי איברים, עיוורים, מסתובבים בלבנון ואומרים: אל תתעסקו איתנו."
עודד עילם, לשעבר ראש תחום הפח"ע במוסד, סיפר ל-ZDF כי "זה מבצע שלוקח שנים – חייבים לדעת בדיוק מי האנשים. אנחנו מדברים על דרג הפיקוד הבכיר של חיזבאללה".
פרופ' סטפן טלמון, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטאות בון ואוקספורד, ציין כי ייתכן והמכשירים אינם נחשבים כמלכודות נפץ על פי החוק הבינלאומי, שכן הפעלתם אינה תוצאה של פעולה יזומה של הקורבן. עם זאת, הדגיש כי מדובר בסוגיה מורכבת, שכן הפגיעה הייתה ממוקדת – אך גם אפקטיבית מאוד.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהתייחס למבצע בריאיון נפרד, אמר כי "מבצע אפולו היה כלי מדויק מאוד – עם פוטנציאל לשנות את כללי המשחק".
