מאמץ עצום מודיעיני ומבצעי הושקע לאורך 11 השנים בהם הוחזקה גופתו של הדר גולדין הי"ד בשבי בניסיון לאתר את מיקומה ולהשיבו לקבורה בישראל. העיתונאי דורון קדוש חושף הבוקר בגל"צ כי מיקום קבורתו של סגן הדר גולדין, שנהרג בקרב ברפיח ב-2014, היה אחד הסודות השמורים ביותר בזרוע הצבאית של חמאס, גם לאחר 7 באוקטובר. מעגל שותפי הסוד כלל מספר חד-ספרתי בלבד של בכירים בחמאס, בהם חברי ההנהגה הצבאית הבכירה.
ככל שהמלחמה התקדמה ובכירי חמאס חוסלו – בהם יחיא סינוואר, מרואן עיסא, מוחמד דף ומחמד שבאנה עצמו – מספר שותפי הסוד הלך והצטמצם. ההערכה היא כי בעת האחרונה נותרו רק כ-5 אנשים בלבד בחמאס שידעו היכן בדיוק גולדין נמצא.
"נכסים" שאסור לפגוע בהם
במהלך כל המלחמה, צה"ל נמנע באופן מכוון מחיסול המחבלים שידעו את מיקום גולדין ברפיח. למרות שמדובר היה במחבלים משמעותיים בזרוע הצבאית, הם הוגדרו כ"נכסים" שאסור לפגוע בהם, מחשש שייקחו את הסוד איתם לקבר.
כעת מתברר כי במהלך המלחמה היו לצה"ל שתי הזדמנויות שונות לחסל את מחמד שבאנה, מפקד חטיבת רפיח של חמאס, אך בשני המקרים בוטלה התקיפה מכיוון שסביבו נמצאו אותם "נכסים" שידעו על מיקום גולדין. בסופו של דבר, שבאנה חוסל במנהרה בחאן יונס יחד עם מוחמד סינוואר, אולם כאשר אותם מחבלים לא היו סביבו.
הפרטים חושפים את המורכבות המודיעינית שליוותה את המלחמה כולה – לא רק הימנעות מפגיעה בחטופים עצמם, אלא גם הימנעות מפגיעה בסיכויי השבתם של החטופים החיים והחללים.
מבצע "דרור לבן" שלא צלח
מאז כניסת צה"ל לרפיח במאי 2024 ועד לסיום הפעילות המבצעית שם, התנהל מבצע רחב היקף בשם "דרור לבן", שנועד כולו לאיתור סגן גולדין במנהרות רפיח והבאתו לקבורה בישראל.
על אף מאמצים אדירים שהושקעו במבצע, יכולות מבצעיות משוכללות, יחידות רבות של צה"ל שהוקצו למשימה, כוחות הנדסה, מאמצים מודיעניים וכוחות מיוחדים – המבצע לא צלח. ישראל לא הצליחה להשיב בכוחות עצמה את גולדין ולאתר את מיקומו המדויק, והמידע נותר בידי חמאס בלבד.
המנהרה שממנה חמאס הוציא את גולדין נמצאת במחנה יבנא ברפיח. צה"ל בנה חפיר ענק כדי להגיע אליה, וכוחות מיוחדים נכנסו לתוכה לחיפושים וסריקות. אולם הסנף הספציפי שיצא מהמנהרה ובו היה גולדין – לא נסרק על ידי הכוחות. לא היה מודיעין מדויק על הסנף הספציפי הזה, למרות שהייתה הערכה כללית על המרחב שבו מוחזק גולדין.
בכיר בצה"ל העריך בשיחה עם גלי צה"ל: "אם היינו נשארים ברפיח וממשיכים לחפש באינטנסיביות בכל המנהרות שנותרו – עוד חצי שנה – בסוף היינו מגיעים. זה היה עניין של זמן".




















