דוח חריף שפרסם היום (ג') מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף ליקוי אסטרטגי עמוק ומתמשך: מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי הביטחון המשתנים של המאה ה-21 – בלי תפיסת ביטחון לאומי רשמית, סדורה ומחייבת. לפי הדוח, מדובר בכשל מתמשך של הדרג המדיני לאורך שנים, ובאחריות ישירה של ראשי ממשלה, שרים, וראשי המל"ל.
הדוח, שכותרתו "היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל", מצביע בין היתר על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגיבש בשנים 2017–2018 את מסמך "תפיסת הביטחון הלאומי 2030", אך לא הביאו לאישור הקבינט. התוצאה: המסמך נותר חסר תוקף מחייב – ובעיני המבקר, כך גם אחריותו האישית של נתניהו למחדל.
נתניהו הציג ב-2018 תפיסת ביטחון המתבססת על ארבע עוצמות: צבאית, כלכלית, מדינית וחברתית – לצד יעד לתקציב ביטחון של 6% מהתמ"ג. אך התפיסה מעולם לא אושרה רשמית, והקבינט לא הצביע עליה. גם יוזמות אחרות – דוגמת זו של האלוף (מיל') יאיר גולן – נגנזו או כלל לא הובאו לדיון.
במקביל, ראשי המל"ל לדורותיהם – עוזי ארד, יעקב עמידרור, יוסי כהן ואחרים – לא מילאו את תפקידם כנדרש לפי חוק המל"ל מ-2008, ולא הציגו תפיסה מעודכנת לקבינט לצורך דיון ואישור.
המבקר מציין כי גם בתקופות כהונתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, הנושא לא עלה כלל.
המשמעות, לפי המבקר: צה"ל ושאר גופי הביטחון פועלים ללא הכוונה אסטרטגית רשמית, ונאלצים "לאלתר" את מדיניותם לפי רמזים, פגישות ופרשנויות. כך קרה לדוגמה בשינוי היקף סד"כ הטנקים בתקופת הרמטכ"ל כוכבי, שבוצע ללא אישור הקבינט, בניגוד לסיכום עם נתניהו.
בצה"ל, במוסד ובשב"כ, כך לפי הדוח, ישנה הסכמה מלאה: נדרשת תפיסת ביטחון רשמית, מחייבת, עדכנית – שתשמש כמצפן להקצאת משאבים, בניין כוח ותיאום בין גופי הביטחון. אך לפי המבקר, הדרג המדיני "אינו מעוניין להכריע", בשל מורכבות פוליטית, רתיעה מקבלת אחריות, ופחד מחשיפת פערים.
הכשל אינו תיאורטי בלבד: המבקר מציין כי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר חשפה את קריסת שלושת עקרונות "משולש הביטחון" של בן-גוריון – התרעה, הרתעה והגנה. בכך הובהר לדעתו הצורך הקריטי במסמך מחייב שמסדיר את תפיסת הביטחון.
בכירי מערכת הביטחון לשעבר – בהם בנט, גנץ, איזנקוט, ליברמן וחולתא – אישרו בפני המבקר: לא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומית מחייבת. איזנקוט אמר במפורש: "היעדר תפיסה הוא ליקוי מתמשך. הדרג המדיני בורח מאחריות".
המבקר מביא שלל הצהרות שגויות של בכירי הדרג המדיני והביטחוני על "הרגעה", "רתיעה של חמאס" ו"שקט תעשייתי" – זמן קצר לפני מתקפת 7 באוקטובר. נתניהו, בנט, לפיד, כוכבי ואחרים – כולם ציינו כי חמאס "מורתע" וכי "השקט בדרום הושג". המציאות – כפי שכולנו יודעים – טפחה על פניהם.
המבקר ממליץ לגבש תפיסת ביטחון לאומית רשמית, מעודכנת, מאושרת – בליווי תקציבי, מדיניותית ואסטרטגית. לדבריו, רק כך ניתן לתאם בין גופי הביטחון, להבטיח שימוש נכון במשאבים, ולהתמודד עם אתגרי העתיד – מהזירה הפלסטינית, דרך איראן ועד מלחמות הסייבר.
