על פי מקורות ביטחוניים בישראל, האיום העיקרי בטווח הקרוב אינו בהכרח פרויקט הגרעין – אלא דווקא חוסר היציבות בצמרת האיראנית והחשש מ"מיסקלקולציה" – כלומר טעות חישוב שתוביל להסלמה צבאית פתאומית.
"אנחנו מנטרים כל הזמן את ההתרחשויות באיראן", אמר גורם ביטחוני בכיר לרון בן ישי בוינט, "אם הם יחצו את הקווים האדומים – נפעל ללא היסוס כדי לסכל את האיום".
למרות ניסיונות גישור שמובילים ממשל טראמפ ומדינות מתווכות, כולל עומאן, קטאר ומדינות באירופה, חמינאי מסרב עקרונית לחדש כל מגע עם וושינגטון. לדבריו, מאז שארה"ב וישראל תקפו את מתקן הגרעין בפורדו, הוא "איבד אמון" בממשל האמריקני, ואינו מוכן לדון בהפסקת פרויקט הגרעין או בפירוק מערך הטילים הבליסטיים.
לפי פרסומים אמריקניים וערביים, איראן מחזיקה כיום בכ-400 ק"ג אורניום מועשר ל-60% ועוד מאות ק"ג נוספים ל-20% – חומר שמספיק, תיאורטית, להרכבת כחמש פצצות גרעין. צה"ל נמנע מלתקוף את אותם מאגרים, בין היתר בשל מיקומם העמוק מתחת לקרקע ובשל חשש מזיהום רדיואקטיבי. עם זאת, בישראל מדגישים: "האיום הפוטנציאלי עדיין קיים – ולכן נמשיך לעקוב כל הזמן".
בשלב זה, נראה שהמאמץ האיראני ממוקד פחות בהעשרת אורניום, ויותר בניסיון לרכוש מחדש מערכות הגנה אווירית אסטרטגיות – שיכסו מחדש את שמי איראן. מדובר במהלך שנעשה בשני ערוצים עיקריים: פנייה לרוסיה, לסין ולצפון קוריאה – אך אלו אינן ששות למכור. רוסיה זקוקה למערכות עבור מלחמת אוקראינה, וסין נזהרת מהפרת סנקציות בינלאומיות.
בקרב הדרג הביטחוני והמדיני בישראל שוררת הערכה כי חלון הזמן למו"מ – או למניעה מדינית של התחמשות גרעינית – הולך ומצטמצם. "כרגע לא נראה שאיראן חזרה להעשיר אורניום ברמה צבאית", אמר גורם ישראלי, "אבל הם בהחלט מסוגלים לעשות זאת תוך זמן קצר אם יחליטו".
בינתיים, ישראל עוקבת בדריכות אחר שיקום מערך הטילים של איראן, וממשיכה לתאם עמדות עם בעלות בריתה – כשהמסר המרכזי הוא: לא נאפשר לאיראן להתעצם מחדש ללא תגובה.
חרבם תבוא בליבם.
ישראל מעזה לתקוף רק את פלסטין, לבנון וסוריה