בפחות מ־48 שעות נהרגו במהלך השבוע האחרון כמעט 30 בני אדם ונפצעו רבים נוספים בשל סדרה של מתקפות טרור בהודו ובפקיסטן, חודשים לאחר הפסקת האש שנחתמה בין המדינות.
הפיגוע הראשון אירע בדלהי, כ־8 קילומטרים מפרלמנט הודו, כאשר מכונית התפוצצה וגרמה לזעזוע עמוק בבירה. שעות אחר כך התרחש פיגוע מחוץ לבית משפט באיסלאמבאד, בעוד שבאזור ואנה, סמוך לגבול אפגניסטן, חמושים תקפו בית ספר צבאי.
בפקיסטן האשימו בתוך שעות את אפגניסטן והודו במעורבות או במתן מקלט למפגעים, טענה ששתי המדינות דחו. מנגד, בהודו נקטה הממשלה קו מאופק במיוחד. ראש הממשלה נרנדרה מודי המתין יומיים לפני שהגדיר את האירוע כ"פיגוע טרור", וגם אז רמז רק לגורמים "אנטי־לאומיים" ללא הצבעה על אויב חיצוני.
מדובר בשינוי גישה בולט בהשוואה לתגובה ההודית לתקיפת פאהאלגם שבעה חודשים קודם לכן, שבה נהרגו 26 תיירים באירוע שנקשר ישירות למפגעים שמקורם בפקיסטן. אז הטילה הודו על האויב את האחריות כמעט מיד ויצאה לתקיפות אוויריות בשטחה של פקיסטן, מה שגרם לתגובות נגד שכמעט והובילו למלחמה כוללת. כעת, מומחים מציינים כי המצב שונה: כמה שעות לפני הפיצוץ בדלהי נתפסו 2,900 קילוגרם חומר נפץ ונשק רב בפשיטה משטרתית, ושבעה חשודים נעצרו, כולם אזרחי הודו מהאזורים הרגישים של קשמיר.
המידע הנאסף מצביע על כך שהמקור למתקפה הנוכחית נעוץ בתאי טרור מקומיים בעלי קשרים לפעילי ג׳איש-א-מוחמד, ארגון שקיים בפקיסטן אך אינו פועל בהכרח בשליחות ישירה של הממסד הפקיסטני. לפי מומחים, הממשלה בהודו נמנעת מלתרגם את האירוע להסלמה צבאית משום שהוא מצביע על כשל פנימי, דבר שאינו משרת את הנרטיב הביטחוני שבו היא מתגאה.
עם זאת, גורמי ביטחון רומזים לאפשרות של תגובה חשאית. מומחים מציינים כי בשנים האחרונות חוסלו בשטח פקיסטן כמה ממפעילי הטרור שנמלטו לשם לאחר חטיפת מטוס ה־IC 814 ב־1999, ורואים בכך אינדיקציה ליכולתה של הודו לפעול מתחת לרדאר. האפשרות לפעולה דומה קיימת גם כעת, מבלי להוביל להסלמה גלויה בין שתי המעצמות הגרעיניות.
