שנתיים לאחר מתקפת הפתע של חמאס והפשיטה על מוצב נחל עוז, משפחות התצפיתניות שנהרגו עדיין נאבקות לקבל את מלוא התיעוד מהרגעים האחרונים של בנותיהן. הבוקר (שלישי) התקיים בבג״ץ דיון בעתירת המשפחות, שהוגשה לפני כשנה, בדרישה להעביר לידיהן את כלל הסרטונים, הצילומים והנתונים מהיממה שקדמה ל־7 באוקטובר ומהבוקר שבו בוצע הטבח – עד לרגע שבו נותק הקשר עם החמ״ל.
את הדיון בבית המשפט העליון בירושלים ניהלו נשיא בית המשפט יצחק עמית והשופטים דוד מינץ ונעם סולברג. באולם נכחו אבותיהן של התצפיתניות ים גלס, הדר כהן ונועה מרציאנו.
במהלך הדיון התברר כי בידי צה״ל מצוי “טלפון אדום” של אחת הקצינות, וכי שרתים שנלקחו מהמוצב – מאזור שלא נשרף – הועברו לניסיון שחזור בחברת אלביט. הניסיון כשל, ולטענת הצבא חלק מהשרתים הושמדו בהמשך משום שנפגעו כליל מהעשן. בג״ץ הורה לצה״ל לבדוק בתוך 30 יום האם קיימים חומרים נוספים שטרם נמסרו.
עו״ד גלעד יצחק בר־טל, המייצג את המשפחות, תקף בדיון: “ההורים האלה שילמו את המחיר היקר ביותר. לא ייתכן שמלווה מבצעי אינו מתועד. לא ייתכן שהצבא לא יודע להציג חומרים לוועדת חקירה. יש כאן פער שמייצר חוסר אמון.”
מנגד אמרה דניאל מארקס, מהמחלקה לבג״צים בפרקליטות: “צר לנו על פטירת הבנות. אין שום כוונה להסתיר דבר. נעשה מאמץ לאתר כל חומר רלוונטי. השרתים ניזוקו קשות, וניסיון השחזור לא הצליח.”
השופט עמית פנה לנציגי המדינה: “המשפחות רוצות כל פיסת מידע. מי בדק? מתי? לפחות שיידעו מה נעשה.”
סגן־אלוף טל לייבוביץ, מהחטיבה הטכנולוגית בהגנת הגבולות, חשף:“כמה ימים אחרי 7 באוקטובר פירקנו את השרתים. העשן גרם לנזק כבד. ניסינו לשחזר מידע בחברה חיצונית – ללא הצלחה. מכל החמ״לים האחרים יש לנו את החומר, רק את השרתים האלה לא הצלחנו להציל. חלק הושמד".
לאחר הדיון, עו"ד בר-טל אמר לתקשורת כי "אנחנו מגלים היום דברים חדשים שעומדים בניגוד להצהרות קודמות של צה"ל. הוא לא ידע על קיומו של טלפון סלולרי בחמ"ל, כאילו שצה"ל לא ידע שהוא הנפיק את אותו טלפון. הצבא כל פעם מגלה את מה שנוח לו לגלות. אנחנו מצפים שהצבא ייתן מידע מלא ומדויק, ויעביר לידי המשפחות ששילמו את המחיר הכי יקר את כל מה שיש בידיו, שלא יסתירו ולא יפברקו". הוא הוסיף: "אם הושמדו חומרים, אנחנו רוצים את הדוחות של מי שהשמיד אותם, ואת הבדיקות של מי שביצע אותם".
זה כמעט כמו לרצוח אדם ולהעלים גופתו