מה משמעות המעמד "בעל ברית מרכזי מחוץ לנאט"ו"?
המעמד, הידוע בראשי התיבות MNNA, הוא הדרגה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה צבאי וביטחוני שארצות הברית מעניקה למדינה שאינה חברה בנאט"ו. הקונגרס האמריקאי החל להעניק תואר זה מאז 1987 על פי סעיף 22 לחוק ארה"ב. סעודיה מצטרפת עם המעמד החדש לרשימה נבחרת של 19 מדינות נוספות, ביניהן ישראל, מצרים, ירדן, קטר, כווית, בחריין, מרוקו, תוניסיה, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה ותאילנד.
המעמד מקנה למדינה הזוכה מספר יתרונות משמעותיים: עדיפות בהשגת נשק אמריקאי מתקדם וטכנולוגיה צבאית מתוחכמת, אפשרות לרכוש או לשכור ציוד צבאי אמריקאי מתקדם במחירים מוזלים או בתנאים נוחים, השתתפות בתוכניות פיתוח נשק משותפות עם ארה"ב, וקבלת מימון אמריקאי לפרויקטים של מחקר ופיתוח צבאי.
מצד ארצות הברית, המעמד מאפשר אחסון ציוד צבאי אמריקאי המיועד למצבי חירום בשטח המדינה בעלת הברית, לצד הקלות באימונים צבאיים משותפים ושיתוף פעולה מודיעיני.
ההבדל המכריע מהסכם הגנה משותף
למרות הדמיון במילים, ההבדל בין "בעל ברית מרכזי מחוץ לנאט"ו" לבין "הסכם הגנה משותף" הוא משמעותי. במסגרת המעמד החדש, אין התחייבות אמריקאית להגן על המדינה בעלת הברית במקרה של תקיפה. לעומת זאת, הסכם הגנה משותף כולל התחייבות משפטית מפורשת להגנה הדדית, בדומה לסעיף החמישי באמנת נאט"ו שמחייב את המדינות החברות להגן על כל מדינה חברה הנתקפת.
במילים אחרות, המעמד החדש של סעודיה מהווה "שותפות אסטרטגית מתקדמת ביותר" בתחומי החימוש, האימונים והשיתוף הפעולה, אך אינו מהווה "ברית הגנה". הסכם הגנה משותף, לעומת זאת, משמעותו שכל תקיפה על המדינה החתומה נחשבת כתקיפה על ארצות הברית עצמה, ומחייב את אמריקה משפטית להתערבות צבאית ישירה.
גורמים סעודיים ציינו כי המעמד החדש מהווה "צעד חשוב לקראת שותפות אסטרטגית מקיפה", ומשרד החוץ האמריקאי אישר שהדבר "משקף מחויבות ארוכת טווח לביטחון משותף באזור".
יצוין כי סעודיה נהנתה בפועל מרוב היתרונות הללו במשך עשרות שנים בשל השותפות האסטרטגית הממושכת עם ארה"ב, אולם הסיווג הרשמי הופך את היתרונות הללו למעוגנים משפטית ושאינם כפופים לתנודות בין ממשלים אמריקאיים שונים.
