ועדת החוץ והביטחון אישרה הבוקר (שלישי) בהצבעה של ארבעה חברי כנסת בעד וללא מתנגדים את הצעת החוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון לקריאה ראשונה. ההצעה, שיזמו חברי הכנסת משה סולומון, לימור סון הר מלך, יולי אדלשטיין וקבוצת חברי כנסת נוספים, נועדה לבטל את החוק הירדני משנת 1953 האוסר על מכירת קרקעות ביהודה ושומרון ליהודים.
לפי הצעת החוק, יבוטל החוק הירדני בדבר השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים החל ביהודה ושומרון, וכל אדם יהיה רשאי לרכוש זכויות במקרקעין באזור. החוק יועבר כעת לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, אמר בפתח הדיון: "הצעת החוק שלפנינו מחזקת את הריבונות. אין שום סיבה שב-2025 יהודי לא יוכל לרכוש קרקע ביהודה ושומרון בארצו שלו. זו אחריות שלנו כחברי כנסת וכמדינה לעמוד לצידם של ההתיישבות והאינטרס הלאומי. הגיע הזמן להסיר את ההפליה ולהחזיר את הזכות הטבעית של אזרחי ישראל על אדמתם".
ח"כ משה סולומון אמר: "היו כאן שתי טעויות יסוד של מדינת ישראל. אחת זה בעצם קבלת החוק ב-1953. השנייה זה באי שינוי של החוק ב-67, גם אחרי שחזרנו לשם. יש פה אפליה ממשית בין שני אזרחים באותו שטח, בין יהודים לערבים, וזה דבר שהיה אסור שיקרה".
ח"כ לימור סון הר מלך אמרה: "זה לא פחות מגזענות ממוסדת, אנטישמיות בחוק, והדבר היותר מטריד והיותר חמור בסיפור הזה, זה שאנחנו אימצנו את הנרטיב הגזעני הזה. כל עוד החוק הזה קיים, בעצם מדינת ישראל משמרת בפועל את ההפליה על בסיס הלאום. ליהודי היום מותר לקנות בכל מקום בעולם חוץ מנחלת אבותיו ביהודה ושומרון".
משרד הביטחון מתנגד: "יש חלופות פוגעניות פחות"
נציגת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון התנגדה להצעה ואמרה: "מסיבות ביטחוניות ומדיניות אנחנו חושבים שיש חלופות פוגעניות פחות, ועדיין יאפשרו את השגת תכלית החוק לאפשר לכל אחד לרכוש מקרקעין באיו"ש, ולכן אין צורך לעשות את זה בחקיקה". לעומתה, נציג מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון (שמצויה תחת אחריות סמוטריץ') הודיע כי הם תומכים בקידום החקיקה.
ראש מדור אזרחי ביועמ"ש איו"ש אמר: "אנחנו כבר ב-2018 הצענו לבטל את האפליה הזו בצו אלוף, ההצעה לא קודמה ואנחנו עדיין עומדים על העמדה שלנו, כי יש לזה היבטים ביטחוניים".
בדיון טענה יועמ"ש משרד הבטחון כי חוות הדעת המקצועית מטעמם בנושא הוגשה אתמול למשרד המשפטים ושהיא צפויה לייתר את החקיקה. בתגובה אמר ח"כ ביסמוט: "נתקדם במקביל".
חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים נחקק על ידי השלטון הירדני בשנת 1953, ותכליתו הייתה למנוע רכישת קרקעות ביהודה ושומרון על ידי זרים, כלומר אנשים שאינם בעלי אזרחות ירדנית או ערבים. החוק נותר על כנו לאחר שחרור אזור יהודה והשומרון בשנת 1967, ומאז הוא מופנה בעיקר כלפי יהודים.
בעתירה שהגישה תנועת רגבים בשנת 2020 לבג"ץ בדרישה לביטול החוק, פסקו השופטים כי החוק אכן גזעני ומפלה, אך מכיוון שמדובר בסוגיה מדינית, שלחו את רגבים לקדם אותה בכנסת.
מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, אמר: "מדינת ישראל סוף סוף יוצאת לתהליך ההכרחי והמתבקש לביטול החוק הגזעני והאנטישמי. שנים של מאבק נגד המציאות המעוותת בה המקום היחיד בעולם בו ליהודי אסור לרכוש קרקע הוא יהודה ושומרון מגיעות לקיצן".
