הפרקליטות תוקפת את מינוי בן חמו: "לוין רוקן מתוכן את פסק הדין"

פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (רביעי) תגובה חריפה לבג"ץ נגד מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד היועץ המשפטי הממונה על חקירת פרשת "שדה תימן", תוך טענה ששר המשפטים יריב לוין רוקן מתוכן את פסק הדין של בג"ץ ופועל מתוך שיקולים פוליטיים זרים.

"שר המשפטים פעל בניגוד לקביעות פסק הדין ולאמות המידה המפורשות שנקבעו בו", נכתב בתגובה. הפרקליטות מבקשת מבג"ץ לבטל את החלטת השר ולהורות על מתן צו מוחלט.

הפגם המרכזי: מינוי של מי שאינו עובד מדינה

הטענה המרכזית בתגובת הפרקליטות שהוגשה על ידי עו"ד רן רוזנברג, סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, היא ששר המשפטים מינה את בן חמו תוך שהוא "מגויס כ'עובד מדינה לרגע' לצורך זה בלבד", בניגוד לדרישה המפורשת בחוק ובפסק הדין להטיל את התפקיד על "עובד מדינה בכיר מכהן".

"שר המשפטים פירש את פסק הדין באופן שגוי, תוך שבפועל דרישת 'עובד מדינה בכיר' שנקבעה בפסק הדין ודרישת 'עובד מדינה' שקבועה בסעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה רוקנה על ידו מתוכן", נכתב בתגובה.

תשתית עובדתית שגויה והליך פגום

הפרקליטות מצביעה על פגם יסודי בתשתית העובדתית שעמדה ביסוד הפעלת הסמכות. במכתב ההיוועצות ששלח השר לנציב שירות המדינה ביום 18.11.25 – יומיים בלבד לאחר פסק הדין – טען השר כי "בחנתי את האפשרות למנות עובד מדינה מכהן, אך הדבר לא עלה בידי".

אולם, על פי הפרקליטות, "אין בו פירוט כלשהו בדבר היקפה של הבחינה שנערכה; אין פירוט למי מעובדי המדינה פנה שר המשפטים וקיבל תשובה שלילית; באילו רשויות מרשויות המדינה עובדים עובדי המדינה אליהם פנה השר; באיזה הליך ובאמצעות מי פנה השר לעובדי המדינה השונים".

הרחבת מניעות מעבר לפסק הדין

הפרקליטות מאשימה את השר בכך שהוא קבע בעצמו "בחוסר סמכות – אמת מידה רחבה הרבה יותר של מניעות מזו שנקבעה בפסק הדין", כשהוא דורש שהממונה יהיה איש "אשר אין לו כפיפות מקצועית או ניהולית למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה, שאינו מצוי עמם בקשרי עבודה קרובים".

"ניכר אפוא כי שר המשפטים פירש את פסק הדין באופן שגוי, שאינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בו", נכתב בתגובה.

ראיות לשיקולים פוליטיים: דברי ח"כ סעדה

הפרקליטות מצביעה על "חשש הטבוע מחדירתם של שיקולים פוליטיים זרים ביחס להפעלת סמכות כה רגישה וחריגה, הנוגעת לחקירה פלילית מתנהלת. חשש אשר קיבל אישוש פוזיטיבי מאמירות מפורשות של חברי כנסת באשר לתכלית פעולותיו של השר".

הפרקליטות מפנה לדברים מפורשים של חבר הכנסת משה סעדה מסיעת הליכוד בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 17.11.25 – יממה בלבד לאחר פסק הדין – שבהם אמר: "אני קובע באופן חד ערכי, כן, שהיא [היועצת המשפטית לממשלה] חשודה, ואני מצפה מכל גורם שימונה על ידי השר לחקור אותה […] היא חשודה, היא תיחקר, וה-byproduct (-תוצר הלוואי) של זה שהתפקיד שלנו לטהר את השורות והיא צריכה להיות מודחת מהמערכת".

על פי הפרקליטות, "בדבריו האמורים של חבר הכנסת סעדה יש גם כדי ללמד על זהותם של אלו שלא ניתן לגישתו למנות לתפקיד, לאור תפיסתו כי אחד מן השיקולים לבחירת התובע המלווה הוא הציפייה שזה האחרון יורה לחקור את היועצת המשפטית לממשלה, ויהי מה, כחלק מתוכנית רחבה יותר להעבירה מתפקידה".

הליך מזורז חריג: "כזה ראה וקדש"

הפרקליטות מתארת כיצד הפגם במכתב ההיוועצות הוביל לפגמים בכל ההליך: "מכתב ההיוועצות ששלח שר המשפטים אל נציב שירות המדינה התניע את ההליך כולו ביחס למינוי השופט בן חמו. האמור בו – ובעיקר מה שלא נאמר בו – היווה את התשתית עליה נבנה המשך ההליך כולו, בבחינת 'כזה ראה וקדש', באופן שהפגם שדבק בו השתרשר הלאה לאורך ההליך כולו".

לפי התגובה, "נפתח הליך אד-הוק חריג במהירותו ובמהותו ליצירת משרה חדשה זמנית בשירות המדינה, יש מאין, פטורה ממכרז, אליה ניתן יהיה לקלוט את השופט בדימוס כעובד מדינה זמני ולצורך זה בלבד".

הדרישה: ביטול ההחלטה

הפרקליטות מסכמת: "די בפגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה ובהליך ההיוועצות בו מחויב השר, כמו גם בעצם הטלת המינוי על מי שאינו מכהן כעובד מדינה בכיר קבוע, תוך ניסיון לעקוף את המגבלה המפורשת שנקבעה בפסק הדין והמגבלה הקבועה בסעיף 23 לחוק שירות המדינה – כדי להביא לביטול ההחלטה על מינויו של השופט יוסף בן חמו".

בסיום התגובה צוין כי "מעת שהיועצת המשפטית לממשלה משכה ידה מעיסוק בחקירה החל מיום 6.11.25, היא אף לא היתה מעורבת בגיבוש תגובה זו". אולם מצוין כי התגובה מוגשת על דעתם של פרקליט המדינה והמשנה ליועמ"שית.